תשובות הרא״ש · כלל מ״ג סימן ט׳

שאלה באחד שהתפיס לחבירו על ידי זקני העיר לכופו ליתן גט ומה שכתבת באחד שהתפיס לחבירו על ידי זקני העיר לכופו ליתן גט בלא טענה אלא שאומרת איני חפצה בו יותר ומנהגם הרע לכוף לאלתר וענו אותו בכבלים עד כי קרבה נפשו למות וסוף דבר יצא מתחת ידיהם והיו רודפים אחריו להתפיסו כמו בתחלה והלך הנרדף והתפיס את הרודף על ידי אומות העולם כדי לבטל רדיפתו מעליו והפסיד לו בזה י"ד זהובים ושאלת אם חייב לשלם הנרדף אותם י"ד זהובים דע לך כי מנהג רע הוא זה לכוף את האדם לגרש מלבד אותם ששנו חכמים ז"ל (כתובות ע"ז) שכופין אותם והרבה כתבתי על זה בפסקי ומיום בואי לארץ הזאת מנעתים בכל ארץ קשטילייא שלא לכוף שום אדם לגרש במאמר האשה שאינה חפצה בו ושלא כדין תפסוהו מעיקרא ואם עזרו השם שיצא ורצו לתופשו שנית שלא כדין יפה עשה שהציל את עצמו בעצמו של רודף ומה שלא חתמתי על כתב הנדוי שכתבתם עליו על כפיית הגט דע לך כי הדרך שבררתי לעצמי דרך ישר הוא וכל שאינו מחזיק באותו דרך לא אחזיק ידיו דע כי מימי לא הלכתי בגדולות לגזור נדוי בלא הסכמת הרבים כל שכן בארצות הללו ואני כתבתי לרבי יעקב אלפסי ז"ל הרבה בענין כפיית הגט ידעתי בודאי שלא ישתדל עוד לכפות ואם יראה לכם עוד שצריך הרחקה אני אכתוב לקהל כתב ואשתדל שיחתמו קהל קרטובא וישביליא וכל הנלוים אליהם שלא יכופו ליתן גט זולתי שאמרו חכמים ז"ל שיש לכוף.