תשובות הרא״ש · כלל מ״ג סימן י״ב (ד׳)

תשובה הוי יודע שסמ"ק אינו חולק על כל הגדולים ולא על המשנה דפרק בתרא דנדרים דבמשנה אחרונה חייש שמא נתנה עיניה באחר ואין כופין את הבעל לגרשה אפילו כשהיא באה מחמת טענה אא"כ שהתה עמו עשר שנים ובסמ"ק כתב בתחלה ואם נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים בלא בנים צריך לגרשה ולפי שהזכיר בתחלה על איש עשר שנים כשדבר אחר כך עם אשה באשה שהיא באה מחמת טענה לא הזכיר עשר שנים לפי שסמך על מה שהזכיר כבר גבי איש עשר שנים וכך היתה דרכו לקצר בחבורו וכן יפה לנו לפרש בדבריו ממה שנאמר ששגג וטעה ולא ידע משנה שלמה של מסכת נדרים ואף לפי דבריהם שכתבו שהם אומרים שכתב שכופין אותו להוציא אף אם לא שהתה עמו עשר שנים היאך נעשה כדבריו לעבור על משנה שלמה אלא שתפח רוחן של אותן הבאים לדון על פי ספרי וחבורי גדולים ואינם יודעים כלל לא במשנה ולא בגמרא שלפעמים טעה הסופר בין חיוב לפטור או בין אסור למותר או מחמת קוצר דעתם לא יבינו דברי המחברים לאשורן ובאים לידי טעות ומה שכתבתי לך בתנאי שלא תלכי לבית אביך תדקדק בדברי ותמצא שלא כתבתי לך שאם התיר התנאי הזה בדיעבד שלא יהא התנאי קיים אלא פשיטא שהגט כשר והתנאי קיים אך כתבתי שאין שום אדם רשאי להשתדל בגט שיותן בתנאי זה כי ודאי יבא לבטל תנאי זה ונמצא גט בטל ובניה למפרע ממזרים אבל אם נעשה בדיעבד הגט כשר והתנאי קיים אבל לכתחלה אם הוא מאותם שכופין אותו להוציא כופין אותו שיגרש ולא יטיל תנאי זה בגט, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל