ואשה שבאה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרה לקבורה ותבעה שיגרשנה בעלה אם שהתה עמו עשר שנים כופין אותו להוציא ואם לאו אין כופין דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר כמשנה אחרונה דנדרים ואי תיקשי לך אם שהתה עמו עשר שנים בלא טענתה כופין אותו להוציא ולישא אחרת משום פריה ורביה לא קשיא דמיירי כגון שיש לו בנים מאשה אחרת או דידענא ביה שהוא עקר ומשום טענתה כופין אותו להוציא ולא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר כיון דשהתה עמו עשר שנים, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ג סימן י״ד (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.