תשובות הרא״ש · כלל ד׳ סימן כ״ב (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומה שכתבת שנהגו באלו המקומות למנות בזויי המשפחות לשליח צבור ויש בדבר הזה בזוי מצוה כאלו אינה ראויה למיוחסים שבישראל אלא כשאר אומניות בעלמא וחלילה להיות מלאכת השם אומנות אלא עטרה לראש גם אני נתרעמתי מיום בואי הנה על חזני הארץ הזאת אבל לא נתרעמתי על שלך שתלית הדבר ביחס המשפחה ואינו כן בעיני המקום אם הוא מיוחס ורשע מה תועלת לפני המקום ביחס שלו ואם הוא ממשפחה נכריה וצדיק שלום שלום לקרוב מזרע רחוקים אבל נתרעמתי כי חזני הארץ הזאת הם להנאתם לשמוע קול ערב ואפילו הוא רשע גמור אינן חוששין רק שיהיה נעים זמירות והקב"ה אומר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.