תשובות הרא״ש · כלל ד׳ סימן י׳ (ה׳)

והמנהג השני שנוהגין לפסוק מלשאול ולהזכיר ביום טוב הראשון של פסח והדבר ידוע שבאשכנז עיקר קיום התבואה היא על ידי הגשמים שבין פסח לעצרת והמשנה (תענית ב') שאומרת שמפסיקין מיום טוב הראשון של פסח לבני ארץ ישראל נישנית כאשר הוכחתי ולהם היה קציר שעורים בפסח וגם החטים כבר עמדו בקמותיהם ואינן צריכין אלא להתיבש ולהתבשל עד עצרת ולכך הגשמים סימן קללה הם אבל באשכנז שאי אפשר לתבואה להתקיים זולתי במטר שבין פסח לעצרת סימן ברכה הוא להם ולמה לא נשאל ונזכיר עד עצרת ודיני חזרה של מוריד הגשם יהיה להם מעצרת ואילך כמו לבני ארץ ישראל מפסח ואילך כמו שהוכחתי שכל ארץ וארץ לפי צרכה שואלת ומזכרת דכמו שארץ ישראל ובבל חלוקים במנהגם בשאלה והזכרה ואלו עושין לפי צרכן ואלו לפי צרכן הוא הדין שאר ארצות דמאי שנא ועוד ראיה מהא (תענית י"ד) דשלחו ליה אנשי נינוה לרבי כגון אנן דצריכי למטרא אפילו בתקופת תמוז כיחידים דמינן ובשומע תפלה אמרינן ליה או כרבים דמינן ובברכת השנים אמרינן ליה שלח להם כיחידים דמיתו ובשומע תפלה מיתיבי אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים והמקומות והכל לפי הזמן מתני' קא רמית עליה דרבי רבי תנא הוא ופליג אלמא דר' לא פליג אלא בבני עיר אחת אבל ארץ אשכנז שהיא רחבת ידים מודה ר' דשואלין [כל זמן שהם צריכין וכיון ששואלין מפני הצורך כ"ש] שמזכירין דהזכרה נמי רצוי שאלה היא דאמר ר' יוחנן כל זמן שהוא שואל הוא מזכיר.