תשובות הרא״ש · כלל ל״ז סימן ב׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה שאלתך יש לפרשה על שני דרכים אם שאלת על מי שנשא אשה ונשתהה עמה זמן ואח"כ טען ואמר בעלתי עכשיו ולא מצאתי בתולים בהא פליגי ר"מ ורבי יוסי דתניא (יבמות קי"א) טענת בתולים כל ל' יום דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר נסתרה לאלתר ולא נסתרה אפילו אחר כמה שנים רבי מאיר סבר אפילו נסתרה עמו והוא אומר עכשיו בעלתי ולא מצאתי בתולים [נאמן שעד שלשים יום כופה אדם את יצרו ומעמיד את עצמו מליבעל אבל אם שהה יותר משלשים יום ואומר עכשיו בעלתי ולא מצאתי בתולים] אינו נאמן דודאי שקורי קא משקר ואמרינן שמתחלה בעל ומצא בתולים והשתא שונאה ושם לה עלילות דברים ולא אמרינן שיהא נאמן עכשיו לומר בעלתי ולא מצאתי בתולים ומה ששתקתי כי היה בדעתי לסבול מה שהטעתני ונשאת לי בחזקת בתולה ועתה עלה בדעתי שאיני רוצה לסבול ואני רוצה לפחות מכתובתה משום דאמרינן דאנן סהדי דמי שאינו מוצא בתולים אינו שותק אלא צועק ומפרסם הדבר לאלתר אי נמי אנן סהדי דטפי מתלתין יומין לא מוקים איניש אנפשיה הלכך לא מהימנין ליה במידי דאמר איהו אוקי אנפשיה אפילו על ידי מגו דהוי כמו מגו במקום עדים ומגו במקום עדים לא אמרינן רבי יוסי אומר נסתרה לאלתר פירוש אם הוא טוען לאלתר בעלתי יכול לטעון טענת בתולים אפילו לא גילה הדבר עד יום כניסה שמצא בית דין אבל אם ביום כניסה אמר לא בעלתי לאלתר אלא השתא הוא דבעלתי ולא מצאתי בתולים לא מהימן דודאי שקורי קא משקר דלא מוקי איניש אנפשיה אלא בעל ולא מצא בתולים מרתח הוא דקא רתח עלה ואפילו במגו נמי לא מהימנינן ליה מהאי טעמא דפרישנא לעיל אליבא דרבי מאיר דהוי כמו מגו במקום עדים דרבי יוסי סבר לא מוקי איניש אנפשיה אלא בעל לאלתר והאי טעמא עיקר אבל טעם הראשון שכתבתי דמי שאינו מוצא בתולים אינו שותק אינו מחוור כל כך דהא חזינן דחיישינן לאיקרורי דעתו ומטעם זה תקנו שיהא בתולה נשאת ליום רביעי כדי שישכים לבית דין ולא תתקרר דעתו ויתפייס ומיהו איכא למימר אף על גב דאי חיישינן לאיקרורי דעתו היינו שיתפייס וישתוק לעולם אבל שיתפייס לאלתר ויצעק לאחר זמן מילתא דלא שכיחא הוא יותר והעושה כן כיון דמלתא דלא שכיחא הוא קרוב הוא הדבר לתלות שמצא לה בתולים ועתה נתעוררה שנאה בלבו ואמרו חז"ל דלא להימניה אלא משום דחזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה והיכא דטוען פתח פתוח מצאתי או טענת דמים ונאבדה המפה הילכך היכא דאיכא סברא דמשקר לא מהימנינן ליה כללא דמילתא אם שאלת היכא דנסתרה עמו ולאחר זמן אמר השתא הוא דבעלתי ולא מצאתי בתולים לא מהימן דקיי"ל רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי הילכך אינו נאמן ואם שאלת אם בעל לאלתר ושתק ולאחר זמן טען טענת בתולים עד כמה ישהא וישתוק ויהא נאמן בטענתו בדבר זה נמי נשאתי ונתתי והסכמתי שאינו נאמן אלא בב"ד ראשון שימצא אם יש זמן קבוע לישיבת בית דין ואם אין זמן קבוע ויושבים בכל יום אינו נאמן אלא אם כן השכים בבקר לבית דין או אם אמר בבקר לפי עדים לא מצאתי בתולים אפילו לא בא לבית דין מיד נאמן לטעון לפני ב"ד אחר זמן ומה שכתבת אם יתברר הדבר לבית דין שלא נכנסה בתולה לחופה מילתא דפשיטא הוא אם נתברר לבית דין בירור גמור שהטעתיה שאמרה שהיתה בתולה והיתה בעולה אין לה אלא מנה ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.