תשובות הרא״ש · כלל ל״ז סימן א׳ (ג׳)

תשובה כיון שדר עמה בבית הויא כאשתו לענין ירושה כדאמרינן בכתובות (מ"ח) נכנסה עמו לחצר סתם חצר דידיה לנשואין אוכלת בתרומה אם הוא כהן ואם מתה יורשה אעפ"י שלא הכניסה לחופה כי הייחוד ברשותו היא החופה וברכת חתנים אינה מעכבת ואמרינן נמי בפרק מי שמת (קמ"ו) אמר רב יהודה אמר רב מעשה באחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחריה לחורבה לבודקה ואמר לה ריח צנון אני מריח בגליל אמרה ליה מאן יהיב לן מכותבות דיריחו ואכלנה ביה נפל עלה חורבה ומתה ואמרו חז"ל הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה אם מתה אינה יורשה ופירש רבינו יעקב ז"ל דארוסתו היתה והחורבה היתה שלו והוא היה טוען שנכנס עמה לשם נישואין אם לא ימצאנה תותרנית ולא מצאה בעלת מום והרי היא אשתו וזכה בירושתה ואמרו חז"ל הואיל וכניסתו היתה כדי לבודקה לא חשבינן להך כניסה נישואין ואינו יורשה אעפ"י שרשב"ם ז"ל פי' פירוש אחר כמה קושיות הקשו עליו ופי' רבינו יעקב ז"ל הוא עיקר (ב"ב קמ"ו תוספות ד'ה נכנס) הילכך כיון שנתיחדה עמו בבית היא כאשתו לענין ירושה אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.