תשובות הרא״ש · כלל ל״ה סימן ה׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה גרסינן בפ"ק דקידושין (ה’) אמר שמואל בקידושין נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת הרי את מאורסת הרי את לאינתו הרי זו מקודשת וכו' אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים והא תנן האומר אהא הרי זה נזיר והוינן בה ודילמא אהא בתענית קאמר ואמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו הא לאו הכי לא הכא במאי עסקינן דאמר לי דהשתא הוי ידים מוכיחות אבל אי לא אמר לי הויין ידים שאין מוכיחות ולא הויין קידושין ושמואל לטעמיה דאמר בפ"ק דנדרים (ה’) דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים אמתניתין דתנן האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור ואמר שמואל עלה טעמא דאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך הוא דאסור אבל אמר מודרני ממך לא משמע דאמר אסור מאי טעמא דילמא מודרני ממך לא משתעינא בהדך קאמר מופרשני ממך דלא עבידנא משא ומתן בהדך משמע מרוחקני ממך דלא קאימנא בארבע אמותיך משמע אמר ליה רב פפא לאביי לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים אין שמואל מוקי לה למתניתין כרבי יהודה דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דתנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל ופירש הרבי אליעזר ממיץ אין שמואל סבר כן ולהכי מוקי מתניתין כרבי יהודה דבעי ידים מוכיחות כדמוכח ההיא דקידושין (ה’) שהבאתי לעיל והא דאמר שמואל בפרק כל הגט (כ"ו) צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ואלו מקום ודן דיהוי ליכי מינאי לא קאמר אלמא לא בעי ידים מוכיחות לא קשיא דהתם לענין כתיבה לשמה קאמר דקתני מתניתין הכותב טופסי גטין צריך שיניח מקום האשה ומקום האיש וקאמר שמואל שצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם שהוא עיקר הגט ובעי כתיבה לשמה אבל מקום ודן שאינו אלא משום הוכחה לא בעינן שיכתב לשמה וא"ת מאחר ששמואל סובר כרבי יהודה דבעי ידים מוכיחות אם כן מאי קאמר גמרא מאי דוחקיה דשמואל דאוקי למתניתין כרבי יהודה לוקמה כרבנן ואף על גב דאין מוכיחות ויש לומר דאפילו הכי פריך שפיר דהא שמואל גופיה מפרש מתניתין דכל הגט (ל’) המלוה את הכהן ואת הלוי דאיירי במכירי כהונה ולויה ולא בעי לפרושי טעמא דמתניתין עשו את שאינו זוכה כזוכה כרבי יוסי אף על גב דאיהו גופיה אית ליה הכי בפ"ק דב"מ (י"ב) משום דלא בעי לאוקומיה מתניתין כיחידאה אף על גב דסבר לה כוותיה כך דעת הרבי אליעזר ממיץ דשמואל בעי ידים מוכיחות.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.