כך היה מעשה שאלמנה אחת בת גדולי מלכותנו היה דר עמה בביתה מלמד תינוקות ואירע שקדשה בפני שני עדים ואחד מהם מן העדים העיד ששאל את המקדש מי נתן לך הטבעת ואמר אחי השאילו לי אחר כך בקש אחי המקדש את האלמנה שתחזור לו הטבעת שהשאיל לה ונתנה הטבעת לידי והראיתיו לעד ואמר אני מכיר טבעת זו שבה קדשה והרי נמצאת בידיה שאולה ואולי יש לדמותו לעד אומר תנאי ויראו רבותי אם יש לכופו ליתן גט כי היא אומרת שמואסת בו וקודם שתנשא לו היא רוצה להיות עגונה כל ימיה והיא בת גדולים ואלמנת ת"ח והמלמד המקדש היה רב ולפי שאיני חייב בכבודו ואין זה כבודו כלל אם היתה נשאת לו לכך כתבתי לרבותי כל הדברים, ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ל״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
