תשובות הרא״ש · כלל ל״ג סימן ב׳

ששאלת רחל תובעת מראובן בעלה לקיים מה שקבל עליו בשטר הכתובה שאר כסות ועונה ושלא יוציאנה ממדינה למדינה ושאר כסות משנתים שעברו שלא נתן לה והוא משיב שהיא טומטום ועם כל זה תבא עמו למקומו והוא יכבדנה כפי יכלתו כי אינו יכול לדור במקומה מפני אימת גוי שמעליל עליו בשביל הרוג שנהרג ואומר שהיה בענין ועוד כי קודם הנישואין התנה עם אביה ואמה לעשות נישואין במקומה ואח"כ תבא אליו ועל תנאי זה נשאתיה וכן עשתה שהיתה הנה יותר משנה אצלו והלכה לה בלא רשותו והיא טוענת שאינה טומטום וגם יש עדים שאומרים כי בלילה הראשון עשה מעשה ועוד נבדקה ע"י אשה חכמה שהיא ככל הנשים ומה שהוא טוען שהוא מאימת גוי דחייא בעלמא הוא ומה שהוא אומר שהתנה עם אביה אחר התנאי הזה כשנשאה במקומה קבל על עצמו אחריות כתובתה הנה ראיתי מתוך הטענות כי ראובן רוצה להפסיד כתובתה ותנאי כתובתה בשלש טענות האחד שטוען שאינה ראויה לאיש והיא כופרת ואומרת שהיא ככל הנשים דבר זה יבדק ע"פ נשים הגונות וכשרות יודעות בדבר זה אם יאמרו שאינה ראויה לאיש אין לה עליו לא כתובה ולא תנאי כתובה ואם יאמרו שהיא ראויה לאיש הרי נתבטלה אותה טענה וכל זמן שלא נבדקה אינו חייב במזונותיה מאחר שהוא טוען טענת בריא שאינה ראויה לאיש וגם דבריו עומדין להתברר לאלתר ואם כן למה נחייבו מזונות היא תצוה לבדוק את עצמה אם היא רוצה להכחישו ואחר שתבדק תתבטל טענה זו ועוד יש לו שתי טענות אחת שטוען שהתנה שתהיה החופה במקומה ואחר החופה תבא לדור במקומו ולא רצה לישא אותה כי אם בתנאי זה והיא הודית בתנאי זה אלא שאומרת שאחר זה התנאי קבל על עצמו אחריות כתובה רוצה לומר אחריות כתובתה היינו שכתוב בכתובה שלא יוציאנה ממדינה זו בלא דעתה ובאחריות כתובה זו נמחל התנאי הראשון ואומר אני שלא נמחל תנאי הראשון כי הכתובה נכתבה כמו שרגילין לכתוב כל הכתובות בארץ הזאת ולא לעקור תנאי שהתנה בפירוש ועוד שהוצרכה לתנאי שנכתב בכתובה שלא יוציאנה ממקומו דהיינו ממדינה שקבלה לדור בה ואדעתא דהכי נשאת לו שתדור שמה לא יוכל להוציאה נמצא שאחריות כתובתה אינו עוקר התנאי הראשון כלל ואם אינה חפצה לדור עמו במקומו אינו חייב במזונותיה אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.