תשובות הרא״ש · כלל ל״א סימן ז׳ (ב׳)

אמנם יש להתיר מקוה שהמים נכנסין לתוכו דרך סלונות של מתכת מטעם אחר משום שאינן מקבלין טומאה משום שמשמשין את הקרקע כדתנן בפרק י"א דמסכת כלים כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת והנגר והמנעול והפותה והציר והקורה והצנור מפני שנעשו לקרקע ואפילו אינם מחוברים לקרקע טהורים כיון שלא נעשו אלא לשמש הקרקע וכן הנך סלונות כיון שנעשו להיות מונחים בקרקע תמיד אינם מקבלין טומאה אמנם מכבר היה קשה לי מהתוספתא דפ"ג דמקואות לגיון העובר ממקום למקום וכן שיירא העוברת ממקום למקום וזלפו בידיהן ורגליהם שלשה לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא אפילו עשו מקוה בתחלה כשר ומאי שנא מקוה הנעשה בזילוף ידים ורגלים מנתן ידו ורגלו כדי שיעברו המים לחבית ולישב תוספתא זו עם המשנה נתקשיתי בה מנעורי ועוד קשה לי על שפירש רבינו יצחק הזקן דכולו שאוב כשר מן התורה והאריך בראיות בפסחים (י"ז) וכולו שאוב אין הוייתו ע"י טהרה עד שלמדתי מקואות וראיתי שר' שמשון הקשה זו הקושיא ופי' דכולו שאוב דאורייתא ודחה ראיותיו של רבינו יצחק ותמה הוא בעיני איך לא העלה רבינו יצחק על לבו משנה דפרה (פ"ו) וגמרא דפ"ב דזבחים (כ"ה) וגם הר"ם במז"ל כתב דכולו שאוב דרבנן וכן פירש רבינו שמואל בב"ב (ס"ו) ומתוך אלו הקושיות עלה בלבי דמסתפינא להקל לפרש ההיא דרשא דהוייתו ע"י טהרה לא קאי רק אמעין אבל לא אבור ומקוה מים לפי שהם כשרים בידי אדם אבל במקום שצריך מעין כגון טבילת זב ומי חטאת והזיית מצורע מצותו דבעינן בהו מים חיים צריך שתהא הוייתן ע"י טהרה וההיא דנוטפין שעשאן זוחלין קאי ארישא דקתני הזוחלין כמעין הנוטפין כמקוה העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרים ועל אותן נוטפין שהן כזוחלין קתני שאם הזחילן למקוה אחר שסומך במקל או בקנה אפילו זב ואפילו זבה ויורד וטובל הזב ואגב זב תנא זבה דזבה לא בעיא מים חיים ורבי יוסי קאמר דכל דבר המקבל טומאה אין מזחילין בו להכשירו לטבילת זב זה הפירוש עלה בלבי לפרש מימים רבים אלא שאיני רשאי להקל.