תשובות הרא״ש · כלל ל״א סימן א׳ (ב׳)

אבל אם ניקבה הגיגית מלמטה ואינה מקבלת מים כל שהוא אין פוסל את המקוה כדתנן בסיפא דמתניתין דהשוקת שבסלע נקבה מלמטה או מן הצד ואין יכולה לקבל מים כל שהוא כשרה ובנקב כל דהוא סגיא ואף על גב דתנן בתר הכי וכמה יהא בנקב כשפופרת הנוד ומשמע דאניקבה דסליק מיניה קאי דלא נתבטל מתורת כלי עד שיהא כשפופרת הנוד אי אפשר לומר כן מדמייתי עלה ההיא דשוקת יהוא דמייתי עלה בסוף פ"ק דיבמות גבי עירוב מקואות כשפופרת הנוד ועל כרחך לפי סוגיא דיבמות מיפרשא הכי דשוקת יהוא היתה חקוקה בסלע ועומדת תחת הצינור המקלח מים מן ההר וכל טהרות שבירושלים נעשית על גבה שמטבילין כליהם בתוכה לעשות טהרות ולא היה בשוקת ארבעים סאה אבל מקוה שלם היה בצדה ונקב ביניהם כשפופרת הנוד ומטבילין בשוקת על ידי חבורה למקוה שלם ולפי פשטא דמתני' דקאי אניקבה דלעיל מיפרשא הכי שהמים מקלחין מן ההר לשוקת ומן השוקת למקוה וראשונים ראשונים היו נשאבין לבית הלל עד שינקב כשפופרת הנוד ולבית שמאי עד שתפחת רובה ובתוספתא (פ"ד) איכא פלוגתא איכא מאן דבעי כשפופרת לבטלו מתורת כלי ואיכא מאן דסגי ליה בנקב כל שהוא דתני קסטלון המקלח מים בכרכים אם היה נקוב כשפופרת הנוד אינו פוסל את המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו העלו בני אסיה שלשה רגלים ליבנה לרגל ג' הכשירו להם אפילו נקוב כמחט אמר ר"א בר' יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטהרה וכשבאתי אצל חברי אמרו לי יפה הורית במה דברים אמורים מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל את המקוה ואם היה מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה פוסל את המקוה פקקו בסיד ובבנין אינו פוסל את המקוה בסיד וגפסיס פוסל את המקוה על גבי הארץ ועל גבי סיד וגפסיס או שמרח בטיט מן הצדדים אינו פוסל את המקוה.