שאלה ראובן צוה מחמת מיתה והקדיש בצואתו כרם אחד להקדש אשקלונה על תנאי שתקח אשתו פירות הכרם כל ימיה ואחרי מותה יקחו מפירותיו מאתים זהובים ויקנו בהם ספרים וילמדו בהם בני שמעון אחיו ואחרי זה יהיה הכרם להקדש אשקלונה ויהיו פירותיו לשכר מלמדי תינוקות ולקנות בהם ספרים שילמדו בהם ולקנות מהם ס"ת או מה שיראה ללוי ונפטר ועידי הצואה הם מקהל אשקלונה וטוענים יורשי המת שאין ההקדש קיים כיון שלא נסתלקו עידי הצואה מההקדש לא קודם הצואה ולא אחר כן הם נוגעין בעדות עתה ילמדנו רבינו אם ההקדש בטל מעיקרו לפי שלא נסתלקו ממנו קודם ההקדש ואם יסתלקו ממנו עתה אם הקדש קיים ובין כך ובין כך עד שיסתלקו אם יקחו היורשים הפירות אם לאו.
תשובות הרא״ש · כלל ג׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
