ועוד שאני דן התבוננתי לומר דאפילו היה בו שיעור חלה מעיקרא כיון שנילושה העיסה רק במי בצים בלא תערובת מים פטורה מן החלה דתנן (פ"ב דחלה מ"ב) עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה וגרסינן עלה בירושלמי ר' יוסי ברבי חנינא אמר דרבי אלעזר בר יהודה איש ברתותא היא דתנן תמן עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום רבי אלעזר בר יהודא איש ברתותא אומר משום רבי יהושע פסל את כולה רבי עקיבא אומר משמו לא פסל אלא מקום שנגע [רשב"ל אומר מה פליגי בשהוכשרו ולבסוף נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר] רבי חייא בשם רבי יוחנן אמר דברי הכל היא אף על גב דר' עקיבא אומר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודה הכא שמחוורין לחלה רבא (ובהעתק הרשב"א איתא ר' אבא) בשם רבי יהושע בן לוי אומר אין לך מחוור אלא שבעת המשקין בלבד רבי יוסי בעי (ברשב"א מה איתמרה לחלה או לטומאה) (אין תימר לחלה או לטומאה) אין תימר לחלה כ"ש לטומאה מה אית אמרת לטומאה הא לחלה לא רבי יונה פשיט ליה לחלה איתמרה וכ"ש לטומאה רבי יונה כדעתיה דתני רבי יונה בדבי ר' שמעון בן יוחאי רבי (טרפון) שמעון אומר נאמר כאן חלה ונאמר להלן וחלת לחם שמן מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן אף חלה שנאמר כאן עשויה בשמן ושמן אחד משבעת המשקין היא ודעת תלמידך נוטה דהלכתא כרבי יהושע בן לוי ור' יונה ורבי יוסי בר חנינא לגבי דרבי יוחנן דרבים נינהו וברייתא דר' שמעון בן יוחאי מסייעתן וגם ר"ת ז"ל פסק דהלכה בכל מקום כרבי יהושע בן לוי לגבי דרבי יוחנן והרבה בראיות ובסדר תנאים ואמוראים כתב דהלכה כרבי יהושע בן לוי בכל מקום הרי אין חלוק בין חלה לטומאה כרבי יהושע בן לוי ונמצא דלית הלכתא כסתמא דמתניתן במסכת חלה דאתיא כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא ודלא כרבי עקיבא וקי"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכ"ש מר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא דנראה דתלמידו הוה הרי דנתי לפני מורי בקרקע ואם שגיתי מורי ינקני משגיאות ויחכם לבבות נכאות.
תשובות הרא״ש · כלל ב׳ סימן י״ד (כ״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
