תשובות הרא״ש · כלל כ״ח סימן א׳ (ג׳)

ומה שכתב מר אם אדם יכול לנדות לכבודו במקום גדול ממנו וכתבת דנראה לך שאינו יכול והבאת ראיה מההיא דפרק הדר (ס"ג) מההוא גברא דקא קטר לחמרא בצניתא בשבתא ורבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי וחזייה רמא ביה קלא ולא אשגח ביה אמר ליהוי ההוא גברא בשמתא אמר רבינא לרב אשי כי האי גוונא מאי מי מיחזי כאפקרותא א"ל אין חכמה ואין תבונה וכו' כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב יראה לי שאין ראיה משם דהתם דמי למורה בפני רבו דבהכי מיירי כולה שמועה והכי קאמר התם קמיה דהאי עובדא אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי ורבינא לא הוה מורה בפני רב אשי אף על גב דתלמיד חבר הוה אלא חוץ לשלשים פרסאות היה מורה מדקאמר רבינא סר סכינא בבבל ולהכי אמר ליה בכי האי גוונא דדמי להוראה מאי מה שעשיתי לפניך מי מחזי כאפקרותא אבל תלמיד שנדה לכבודו במקום גדול ממנו אין זה כמורה הוראה וא"ת משום דמחזי כיוהרא שהוא חס על כבודו במקום שיש גדול הימנו איכא למימר גם הרב לא ניחא ליה שמביישין תלמידיו כי כבודם הוא כבודו ואינו מקפיד אם התלמיד לוקח נקמתו ממנו ואינו פוגם כבוד הרב כלום ומה שכתב מר דבירושלמי איתא ת"ח שנדה לכבודו אין נדויו נדוי ומוקי לה בנדה במקום רבו ראיתי בירושלמי וכתוב בו רבי תנחום ברבי חייא בשם רבי יוחנן זקן שנדה לצורך עצמו ואפילו כהלכה אין נדויו נדוי ולא מוקי לה במקום רבו וצריך עיון לפרש הירושלמי דכיון דנדהו כהלכה אמאי אין נדויו נדוי ואיפשר דמיירי כההיא עובדא דמייתי לעיל מיניה דריש לקיש נדה באותו שגנב תאנים שלו דקאמר דאינו נדוי והא דקאמר ואפילו כהלכה הכי קאמר אף על גב דגזל ממונו ונראה לו דכהלכה נדהו אפילו הכי אין נדויו נדוי דאם ממון נתחייב לו לא נתחייב לו נדוי ולהכי קאמר לצורך עצמו ולא קאמר לכבודו דלצורך עצמו משמע ממון שוב מצאתי בספר אבי העזרי ז"ל ורבי חייא בשם רבי יוחנן זקן שנדה לצורך עצמו אפילו כהלכה אין נדויו נדוי ולא ידענא מאי פירושא דהא מנדין על כבוד הרב ושמא הכי קאמר שנדוהו כהלכה אין נדויו נדוי ומיהו לא נתכוון אלא לריוח שלו שישתכר בהתרת הנדוי הילכך אינו נדוי עכ"ל ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.