תשובות הרא״ש · כלל כ״ח סימן א׳ (ב׳)

ומה שכתב מר על ראובן שנדה עצמו אם ישהה עוד חתנו עם אשתו והבאת ראיות שיכולין להתיר לו תמהני למה הוצרכת להביא ראיה שיש לו התרה לאותו נדוי מאי שנא מכל נדוי דעלמא דהמנדה יכול להתיר נדויו גם זה שנדה את עצמו יכול להתיר לעצמו גבי נדר דרשינן לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו אבל נדוי לא בעי חרטה ועקירה מעיקרא אלא המנדה מתיר לכשירצה דטוט אסר וטוט שרי תלמיד חכם מנדה לעצמו ומתיר לעצמו ומה שכתב מר מפני שתלה בדבר אחר שאין לו התרה עד שיחול הנדר לא הבנתי הדבר ודאי אם אמר כך אם לא יגרש חתנו את אשתו ביום פלוני שיהא מנודה ורצה להתיר את עצמו קודם שיגיע הזמן על זה שייך למימר עדיין לא חל הנדוי אבל לפי הלשון שכתבת שנדה את עצמו אם ישהה עוד חתנו עם אשתו משמע שהנדוי חל מיד ויהא בנדוי עד שיגרשנה ואף אם הוא כך שקבע זמן ועדיין לא חל הזמן נראה לי שיכול להתיר הנדוי דלא דמי לנדר דרבי נתן ורבנן דפליגי בברייתא בהפרה אם בעל מפר קודם שחל הנדר או לא והלכה כרבנן דאמרי מפר ועוד דסתמא דמתניתין קתני הרי זה מפר וסתמא דמתניתין ומחלוקת דברייתא הלכה כסתמא דמתני' ובשאלה איכא תרי לישני רב פפא אמר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר ורבי יונה משמיה דרב פפי קאמר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל מתיר אעפ"י שלא חל הנדר ופסקי רבוואתא הלכתא כרב פפא משום דמסיק גמרא תיובתא דרב פפי ונדוי נראה דקל טפי מהפרה דהמנדה מתיר לעצמו ואין צריך אחר להתיר הילכך לכולי עלמא הנדוי שנדה על תנאי יכול להתירו אף על פי שלא חל.