תשובות הרא״ש · כלל כ׳ סימן ט״ז (ה׳)

ובהיותנו בברצילונה אירע שנשבר גף אווז סמוך למקום חבורו ולא נשמט וכתב הרשב"א עוד לאדוני אבי נר"ו ז"ל התורה חסה על ממונן של ישראל ואלו הייתי דן מעצמי להיתר אני דן לפי דשמוטת הגף אמרו ולא שבורת הגוף ולדעתי אין לחוש שמא נכנס קורט העצם לפנים ונקב הריאה דאפילו נכנס אין לחוש שמא נכנס וניקב הריאה שלא אמרו אלא בקוץ שנכנס בדוחק אבל בשבירת העצמות לא שאם כן אף נחוש שנשתברו העצמות (צ"ל הצלעות) אפילו במיעוטן ואפילו באחת מהן סמוכות לריאה ולשאר הדברים שנקיבתן במשהו אלא שאין אומרים כן אלא בקוץ כמו שאמרתי אבל מה אומר ושמעתי משם תלמידי רש"י ז"ל שהיו אוסרין משם רבותיו ז"ל ומצאתי בתשובות שאלה שאלתי מרש"י על הגף שנשבר ואמר בכנף לא מיטרף אך חותכו מן הפרק והשלך אבל אם נשבר למעלה לצד הגוף חיישינן לריאה וצריך בדיקה ועכ"ז אני מחזיר להתיר כשאני רואה העצם הנשבר שאין בו עוקץ אלא שבירתו בעיגול ואפילו באת להתיר גופה אני חותך הכנף לפי שיצא העצם לחוץ ולא היה עליו אלא עור והעור לבדו אינו מגין אלא בבר גוזלא דרכיך ואני מסתפק אם בר גוזלא דוקא בלבד ואווזא דלא רכיך כל כך לא או דילמא דילמא כל עוף רכיך הוא ומשום שהיה מעשה בבר גוזלא אמרו שאני בר גוזלא דרכיך ואתה בנפה שלך תבור עכ"ל.