ור' יצחק כתב בתשובה ובספר המצות הביא אותה מה שאנו שותים שכר שעורים ואוכלים שבולת שועל סמכינן ארובא שנזרעים קודם העומר ואבי העזרי כתב עוד טעם אחר להתירא משום דאיכא שעורים גם משל אשתקד וודאי כן הוא בכל השנים סמכינן ארובא ועתה לפני הפסח נתתי את לבי יען שענוי שלהם היה בפרוס הפסח וגם עת הגריד היה ולא יכלו לחרוש ומיעוטא דמיעוטא נזרעו לפני הפסח ולא מלאני לבי לאסור אולי לא ישמעו לי ואני משיב לשואלים דרשו מעובדי אדמה אם יאמרו שהרוב נזרע לפני העומר מותר ואם לאו אסור וגם אני זכור מנעורי כבר פעמים ושלש שענוי שלהם היה בפרוס הפסח שרבותי נהגו איסור אבל לא הורו הלכה למעשה לאיסור ואהא סמיכנא ואיני מורה איסור ומוטב שיהיו שוגגים והחרד יפרוש ומצאתי כתוב בשם הר"ם ז"ל מה שאנו שותין שכר יש אומרים משום ספק ספיקא ספק חדש ספק ישן ואת"ל חדש שמא השריש קודם העומר ואני אומר דבר שיש לו מתירין אפי' ספק ספיקא אסור אלא להכי שרי דבטיל בששים במים והא דאמרינן דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל ה"מ מין במינו כדאיתא בירושלמי דשביעית והא דאמרינן גבי יום טוב (ביצה ל"ח) שאלה מים ומלח לעיסתה אף על גב דשאינו מינו לא בטיל שאני התם דלטעמא עבידא וטעמא לא בטיל עכ"ל ואומר אני דהשומע טעה דמה שהביא ראיה מירושלמי דדבר שיש לו מתירין בטל בשאינו מינו אדרבא משם ראיה לאסור השכר והכי איתא בירושלמי רבי שמעון משום רבי יהושע אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו חכמים בהם שיעור אלא מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם והדבר ידוע שהשעורים נותנין טעם במים והשעורים הם עיקר ועדיפי טפי ממלח ושאור בעיסה שהם אינם עיקר העיסה אלא נותנין בה טעם ובלא מלח ושאור נאכלת מצה ותפל ובפ"ק דפסחים הקשו התוספות אמאי לא מברכין בורא פרי האדמה על שכר של שעורים כי השעורים עיקר ולכך לא נהירא כלל ועוד מאן יימר דאיכא ששים במים כנגד השעורים ומה שכתבו בשם רבינו דדבר שיש לו מתירין אפילו ספק ספיקא אסור היינו דוקא ע"י תערובת כההיא דפ"ק דביצה (ג’) ביצה שנולדה בשבת וביצה שנולדה ביום טוב וכו' וספיקא אסורה נתערבה באלף כולן אסורות ומפרש טעמא כגון ספק חול ספק יום טוב ודבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל וכי האי גוונא קרי ספק ספיקא בפרק התערובות (זבחים ע"ד) דקאמר התם רמוני באדן אסורין בכל שהם פירש אחד מהם לרבוא ומרבוא לרבוא כולן אסורות ובדבר שיש מתירין החמירו חכמים ז"ל דלא בטיל ע"י תערובת אפילו באלף ובספק ספיקא דמאי נפקא מינה להתירה בביטול בלאו הכי יש לו היתר אבל ספק ספיקא כי האי שעל התבואה אני אומר שהוא ישן ואפילו את"ל שהוא חדש שמא השריש קודם העומר ואין כאן איסור חדש כלל כה"ג לא (אמרינן) אסרינן ס"ס ואפי' לר' יהודה דאסר בכל איסורין ספק ספיקא ושמואל דאסר בעבודת כוכבים ספק ספיקא לא אשכחן דאסרי אלא ע"י תערובת היכא דאתחזק איסורא ונתערבו אחרים באחרים אבל בחדש דלא אתחזקת איסורא מספק ספיקא שרינן בשאר השנים, ואתה ותורתך שלום נאום הצעיר אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ב׳ סימן א׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
