ילמדנו רבינו מה לעשות באיש אשר נתפרסם עליו שהוא מלשין ליחידים מישראל ולקהל לאנסין והוא מגזם בכל יום תמיד שילך ויאמר לאנסין על אנשים יחידים וקהלות מישראל דברים שיוכל להגיע להם מחמתם נזק בגופם או בממונם והקהל מתייראין מהאיש הזה עד מאד שהוא נצב על משמרתו כל הלילות בחצר אחד מגדולי בעלי היכולת מישמעאלים והנה ניתן להם לישראל רשות מצד המלכות בסתר לדון אותו ואם ימצא מן הדין שחייב מיתה שימיתוהו ועל זה נתקבצו ראשי הקהל והעמידו בית דין לחקור הדבר אם יתאמת הפרסום הנזכר שיקבלו העדויות ועל פיהם ידונו מה שיראה להם מקו היושר והנה יצאו לפניהם עדויות שזה נוסחם העידו ראובן ושמעון בפני בית דין שנתברר להם שהאיש הזה הוא מוחזק שהוא מלשין ומסור ושהוא גזם במלשינות שקר ליהודים פעמים רבות שמהיום חדש ועד הנה בהיות דון פוטרו בכאן באישבילייא כשהיה מגזם בכיוצא בזה גלגל עמו אחד מגדולי הקהל שיסור מזה הגיזום ושימנע ממנו ולא רצה להמנע והעידו עוד ראובן ושמעון הנזכרים שנתברר להם שהזקנים ואנשים רבים מהקהל יראים ממנו שלא ילשין הקהל לשקר וגם העידו עליו אנשים מלבד אלה שהוא מוחזק בחזקת מלשין ומסור ושגיזם לפניהם מלשינות פעמים רבות עתה יורנו רבינו מה דינו אם יש לדונו כדין רודף כיון שהוא הולך ומגזם עתה בהיות דון פטרו בכאן ולא רצה לחזור בו מחמת מוכיחו ואם נתן להצילו בנפשו מההיא דרב כהנא בפרק הגוזל בתרא (קי"ז) .
תשובות הרא״ש · כלל י״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
