תשובות הרא״ש · כלל י״ג סימן ה׳

ילמדני אדוני צבור שעשו צדקה לעניי עולם לחלק היוכלו לשנותה לעניי עירם או לתלמוד תורה לפי שפירש ר' יונה ז"ל גבי ולשנותה לכל מה שירצו כגון שגבו ציבור לפרנס העניים ולחלק להם די ספוקם לחדש או לשנים ונמצא הגבוי יותר על הצריך להם הואיל ולא גבו כי אם על דעת להשלים להם חקם רשאין בהסכמתם בני העיר או טובי העיר הממונים על הצבור לשנות המותר לכל מה שירצו אבל אם הסכימו צבור להרבות בצדקה כגון בזמן התענית לחלק הכל לעניים ודאי אין רשאין לגזול את העניים ולשנות לצרכיהן הכא נמי הסכימו עתה לתת צדקה לעניי עולם כפי אשר התנדב לבם ואם יתנו לעניי עירם יחסר לאלו וזהו נמי כמו לצרכיהן וכן נמי לפירוש ה"ר יוסף ן' מיגאש ז"ל שפי' שלא התירו לשנותה אלא לצורך עניים כגון לכסות וכיוצא בו מצרכי עניים אבל לצרכי צבור אסור לשנותה אפי' לדבר מצוה אבל לפירוש רבינו תם יראה שמותר לשנותה אפי' לדבר הרשות וראיתי פי' גאון הא דקתני ולשנותה לכל מה שירצו זהו כגון שאין שם עניים שיצטרכו להם דמותר להן ללוותן מקופה של צדקה ולהוציאן בצורך אחר שיצטרכו בו הצבור ומיהו בתר הכי מיחייב לשלומי ומסתמא הא ניחא לעניים וכה"ג קא משנינן בערכין (ו’) שאני ר' ינאי דניחא להו לעניים דכמה דמשתהי מעסק ומייתי להו אלמא השינוי והוצאת מעות דצדקה ע"י הלואה ופריעה דניחא להו לעניים מותר והא דקתני אסור לשנותה כגון שינוי דלא ניחא להו כגון שמוציאין בדברים אחרים ודוחה את העניים בידים ריקניות והכא מיירי כגון שאין צריך להם עכשיו לפזר לעניים וניחא להו לעניים בהלואה משום דכל כמה ששוהין ולא פורעין חוזרין וגובין לקופה של צדקה שלא יחסר מאומה להם ולבסוף כשפורעין מה שלוו מן הקופה איכא רווחא לעניים שיש בקופה של צדקה הרבה ליתן ע"כ והודיעני הנכון.