ומה שכתבו המורשים וראיה לדברינו שהחוכר עצמו הוא חתום על החכירות שאם היתה הכונה להחכיר לו לא היה חותם עליה שאין אדם מקנה לעצמו אינה נראית לי ראיה דכיון דרגילין לחתום ההורדה חלקה על כרחין טובי העיר צריכין לחתום עליה דמאן מנייהו מפקת דהא אכתי לא ידע מי יהיה החוכר ואחד מהם צריך לחכור ועל כרחין לא הוציאו שום אחד מן החתומים מן הכונה כי כונתם היתה כל מי שיוסיף בחכירות שתהיה שלו ויקננה בהורדה זו כשיכתוב בה שמו והסכום יתן ולא נגרעה ההורדה בשביל ששמו חתום עליה כי אי אפשר בענין אחר כאשר פירשתי וגם שטר שהיה שם המלוה חתום שם עם העדים בשטר אין השטר נפסל בכך.
תשובות הרא״ש · כלל י״ג סימן כ״א (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
