תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן ג׳ (ב׳)

תשובה הנה כתב ה"ר יצחק ברבי אשר הלוי ראובן שאמר לשמעון משכון זה משכנו לי הגוי ברבית וצריך אני למעות הילך המשכון ותן לי מעות קח רבית מן הגוי שיפדה ערבונו וכן עשה אחר זמן אמר לו ראובן רמיתיך המשכון שלי הוא הילך מעותיך והחזיר לי משכוני כי לא תקח רבית ממני דינא דמצי שמעון למימר לדבריך הראשונים אני מאמין כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואף אם ירצה ראובן לישבע שהוא כדבריו מצי אמר ליה דל אנת דל שבועה לא הימניתך עלי בשבועה אלא על דבריך ועל המשכון שבידי סמכתי כשיבא הגוי ויתן לי הקרן והרבית אחזיר לך או לגוי המשכונות וכך ראיתי כל רבותי דנין בו ועושין מעשה הילכך בנדון זה אני אומר ודאי אם היה אפשר להתברר [שהמשכון של ישראל לא יקח רבית מישראל אבל איך אפשר להתברר] אם יאמר הגוי המשכון [אינו] שלי לא מהימנינן ליה ואף אם יברר ראובן שהמשכון הוא שלו כי העדים מכירין בחפץ זה שהיה של ראובן אימר לגוי מכרו ואף כי הוא בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו אימר זוזאי אצטריכו ליה וזבניה והודאת פיו מעידה עליו שאמר שבשעה שמשכנו שהיה של גוי ואמרינן שמכרו לגוי וחזר הגוי ומשכנו לידו הילכך לא יכולת להבין שום בירור אם לא שיעידו עדים שראו ראובן קנה החפץ ולא זז ידו מתחת ידינו עד שמשכן אותו החפץ לשמעון ואפילו כי האי גוונא כי אחר שאמר ראובן בשעה שמשכנו לשמעון משכון זה של גוי הוא סמכינן על הודאת פיו ולא אהעדאת עדים כדאיתא בפ' שבועת הדיינים (מ"א) ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי זוזאי דאוזיפתך אמר ליה לא היו דברים מעולם אייתי סהדי דאוזפיה ופרעיה אמר אביי אמאן ניסמוך אהני אינהו אמרי דאוזפיה ואינהו אמרי פרעיה רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי.