תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן כ״ב (ב׳)

תשובה כאשר כתבת כן הוא אם יתברר הדבר בעדים שאלו המעות הכתובין בשטר הלוום ברבית אף לרבנן קונסין אותו ואינו גובה אף הקרן מדמוקי רבי יוחנן (ב"מ ע"ב) ההיא דשטרי חוב המוקדמין כרבנן וגזרה שמא יגבה מזמן ראשון א"כ בשטר חוב נמי אם הקרן והרבית כלול ביחד ואין ניכר מתוך השטר שהוא רבית קנסו רבנן ולא יגבה כלום והיינו כשבאו עדים והעידו שנכלל הרבית עם הקרן אבל אם העידו עדים שהמעות הכתובים בשטר הם כולן קרן אלא שפסק בעל פה ליתן לו רבית לא קנסו רבנן כיון שלא יוכל לגבות הרבית בזה השטר הילכך אם יתברר בעדים כמה פרע לו רבית ינכה לו בפרעון מן הקרן ואם לא יתברר יגבה כל הקרן הכתוב בשטר (והכתב) [והפתק] שכתוב בו שראובן קבל משטר פלוני כל הפירות שהיה לו לקבל עד יום פלוני אם הפתק הזה חתום בעדים יחקרו אם יודעין העדים כמה פרע ינכו מן הקרן כדי הפרעון ואם אין העדים יודעין סכום הפרעון יחקרו אם יוכלו לידע סכום הפירות לחדש ואם לא יוכלו לחקור המלוה אומר מעט והלוה אומר הרבה הרי המלוה והלוה פסולין לעדות ולשבועה כיון שהעדים מעידים שפרע ריבית וחזרה השבועה למחויב לה ויגבה הקרן הכתוב בשטר אלא שיגבה מה שהודה המלוה שקבל מן הפירות ואם הפתק אינו חתום בעדים אלא בכתב יד המלוה אינן נפסלים כיון שאין עדים על פרעון הרבית וישבע המלוה כמה קבל מן הלוה וינכה לו מן הקרן ומה שכתבת שהוגד לך שבאו עדים שהלוהו שלוש מאות זהובים בשבעים זהובים לשנה ועל ידי שוכר ולא הוזכר זה בשטר אם עדים מעידים שנכלל זה הרבית עם הקרן בשטר אז אין גובה כלל בשטר זה ואפי' לרבנן כדפרישית אבל אם אין מעידים שנכלל זה הרבית בשטר אז גובה כל מה שכתוב בשטר.