תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן י״ג (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה תנו רבנן (ב"מ ע"א) מלוה אדם מעותיו של גוי מדעת גוי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הגוי ברבית ובקש להחזירם לו ומצאו חברו ואמר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל הגוי מותר ופירש רבינו יצחק האי דקאמר ואני אעלה לך לאו דוקא דהכי נמי אם אמר ואני אעלה לגוי אסור דלא משכח התירא [אלא] בהעמידו אצל הגוי והיינו טעמא דכיון דמלוה לחברו מעות שיפרע לגוי רבית בשבילו דהוי רבית כאלו נותנו ליד ישראל ועוד אפילו לא היה המלוה חייב לגוי הרבית כיון שבשכר ההלואה נתן לגוי הרבית על פי המלוה הרי הוא כאלו נותנו למלוה עצמו כמו קידושין תן מנה לפלוני ואקדש אני לך דמקודשת מדין ערב דמתחייב במה שהמלוה נותן ללוה על פיו חשבינן כאלו נותנו ליד הערב והאי דנקט ואני אעלה לך משום רבותא דסיפא נקטיה דאפילו אמר ואני אעלה לך דנותן הרבית ליד ישראל אפילו הכי בהעמידו אצל גוי מותר והא דהעמידו אצל גוי מפרש בגמרא בנטל ונתן ביד שנטל הגוי מיד ישראל ראשון ונתנו לשני ובענין אחר לא משכח היתרא והאי דאסור דקתני לא שיהא אסור לעשות לכתחלה אלא אפילו אם עשאו רבית קצוצה היא ויוצאה בדיינין כיון דאחריותן על ישראל הוי כאלו הלוה מעותיו והכי מוכח ממתניתין דמייתי לה על רבית גמורה דקתני מתניתין (ב"מ ע') אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין מהם ומלוין אותם ברבית וכן בגר תושב מלוה אדם מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת הישראל אלמא מדעת ישראל הוי רבית גמורה ועוד כמו שפר"י כיון שנתנו הישראל לגוי בצווי הראשון הוי כאלו נותנן ליד ישראל כיון דחזינן דאשה מקודשת בכי האי גונא הילכך בנדון זה אם היה שמעון חייב אותן אלף זהובים לגוי ברבית ונתנם לראובן כדי שיפרע הוא הרבית לגוי רבית קצוצה הוי וחייב להחזיר ואפילו נתן ראובן הרבית לגוי ואף על פי שכתב שטר בשמו לגוי ונתן משכונין דלא משכח גמרא התירא אלא בנשא ונתן הגוי ביד והוא הדין אם היה שמעון חייב המעות לגוי בלא רבית יש לו בו דין זה כיון דבשעה שנתן המעות לראובן היה אחריות המעות עליו הוי לגמרי כאלו הלוה לו מעותיו והכי איתא בירושלמי זה הכלל כל שהוא באחריות ישראל אסור באחריות הגוי מותר הילכך חייב שמעון לישבע שאינו יודע שהוא נתן לו אותן אלף זהובים לא הוא ולא שלוחו ואפילו אם נתנם לו ישבע שאינו יודע שהיה חייב המעות לגוי אלא שהיו פקדון בידו מן הגוי והיה אחריות המעות על הגוי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.