רבי שלמה בן אלבגל טען לפני המוקדמין בויליאריאל על רבי ישראל בן אלחדאד שיש לו שנים עשר אלף זהובים מהמטבע היוצא עתה עליו ועל אשתו מרת קלארה בשטר מקויים בענין שותפות להתעסק בממון הנזכר בחובות על גוים ובענינים אחרים כדי להרויח בהם ואחר שנתקלקלו החובות בכתבי האפפיור ובכתבי המלך שלא יוכלו היהודים לגבות שטרי חובותיהם עשה עמי חשבון רבי ישראל הנזכר בסכום [כמה נשאר מן הממון הנזכר בחובות על גוים ונתן לפנקס בשמות מפורשים] כמה היה חייב כל אחד מהם וחתם שמו בידו על הפנקס הנזכר גם אני חתמתי שמי ורבי שאול ן' שעיב שכתב לנו הפנקס חתם שמו עליו ועל כל דף ודף חתימת רבי ישראל כדי שיהא הפנקס והחשבון מקוים ונשאר הפנקס בידי והשטרות בידו וסכום החובות הנזכרים בפנקס המקויים עלה עשרת אלפים ומאה וארבעים זהובים ונתקיים כל זה בפנקס הנזכר בחתימת רבי ישראל הנזכר ובחתימת ידי ובחתימת רבי שאול הסופר הנזכר ובשביל אונס כתבי האפפיור שהיו דוחקין את היהודים להביא שטרותיהם לפני שופטי הגוים נמלכנו שיהיה יוצא רבי ישראל מן העיר לדור באלמעדן כדי שלא יהא מצוי בעיר בשביל האונסין הנזכרים עד שנראה מה יהיה אחרית השטרות בארץ וכן עשה הלך לאלמעדן לבקש מחיתו משם עד אשר נראה איך יפול דבר בענין החובות ואחר כך תפסוני גוים ושהיתי בתפיסה ימים רבים וכשיצאתי מהתפיסה וחזרתי לביתי לא מצאתי כל חפצי שהנחתי בביתי ובכלל אבדתי היה זה השטר של י"ב אלף זהובים שעל ר' ישראל וזוגתו הנזכרת למעלה ונתברר לי באמת שהגיע השטר ליד רבי ישראל הנזכר ובקשתי מקהל ויליאריאל ומקהל אלמעדן שיטילו חרם אם שום אדם יודע מהאבדה שאבדתי ואמר רבי ישראל אחר שהטילו כל החרמות שפרע לי השטר והחזרתיו לו וקרעו ואמרתי לו מתי פרעת לי זה הממון הנזכר או היאך היית יכול לפרוע סכום גדול כמותו ובפני מי פרעת ובאיזה מטבע פרעת בכסף או בזהב או בענין אחר ועל כל זה אמר איני רוצה להשיב על דברים הללו ולא היו לי דיינים חזקים להכריחו להשיב והוצרכתי לילך לחצר המלך והפקעתי משם כתב שהחכם ר' יעקב בן קרשף ידון בינינו ואחר כך שלח ה"ר יוסף בן סמרון כתב אחר ובטל כתב ראשון ולא יכולתי להשיג ממנו דין עד עתה וכיום שיש לנו מוקדמים הגונים בכח גבירתנו המלכה ובכח הרבנים יצ"ו אני מבקש מכבודכם רבי משה ור' יהודה שתשמעו טענותי ושתשלימו לי דין עם ה"ר ישראל הנזכר ויתחייב לפרוע לי כל הממון שנתן לי בחשבון הנזכר בפנקס וכל מה שגבה מהחובות הכתובים בפנקס וכל ההוצאות שעשיתי על זה בשביל שהיה מסרב ומורד מלעשות לי דין והוצאתי כל אשר לי ונתרוששתי והוא נתעשר בממוני כי הוא ידוע שהוא ואחיו גבו ממון גדול מאלו השטרות ועוד גובים בכל יום אחר שטען שפרעני ואם תרצו לעמוד על האמת צוו להטיל חרמות שיאמר כל אדם מה שידע מענין זה ותחקרו ותדרשו היטיב כראוי לעשות בדין מרומה כזה ותמצאוהו בודאי שהאמת אתי והשיב רבי ישראל הנזכר לפני הדיינין הנזכרים מה שתבעני בפניכם רבי שלמה הנזכר שהיה לו שטר של י"ב אלף זהובים עלי ועל אשתי אני אומר כי שטרות רבות נתחייבתי לו מחובות ומקרן ומחכירות ופרעתי הכל ולא נשאר שום דבר בעולם אצלי וזה השטר שאומר שאבד אינו אמת אלא שמבקש להתגולל ולהתנפל עלי כי אדרבה אני אומר שפרעתיו ונתנו לי וקרעתיו ומה שאומר שיש בידו פנקס בחשבון שהיה ביני לבינו בענין זה השטר הנזכר מקויים בחתימת ידי אני אומר פנקסים רבים היו בינו לביני בענין חשבון זה השטר ואחר כל זה פרעתי שטרי וקרעתיו ואתם הדיינים תכריחוהו להביא לפניכם זה הפנקס הנולד משטר זה ותקרעוהו כיון שפרעתי לו גוף השטר דין הוא שתכפוהו לקרוע גם הפנקס הנולד מן השטר כדי שלא יתבעני בו פעם אחרת ותביעה זו תבע ממני פעם אחרת כבר בפני רבי שאול בן אלבגאל ובפני רבי יהודה בן אלזוק והוטלו בענין זה חרמות פעמים רבות באלמעדן ובוילייאריאל ואמרתי אז בהטלת החרמות שפרעתי לו השטר והחזירו לי וקרעתיו ואחר טענות הללו התחילו הדיינים לדרוש ולחקור כדי לעמוד על אמתת הדבר ובקש ר' שלמה לדיינים שישאלו לר' ישראל באותה שעה אחר שיצא ר' שלמה מבית האסורין ושלח שליח להתרות ברבי ישראל שיבא ויגבה החובות של העסק כדי שלא יפסדו בעבור עליהם שש שנים למה לא השיב על התביעה זו כמו שהשיב אחר כך שלא היה בידו כלום או שפרעו ואם הוא אומר שכן השיב יראה קיום בזה ויתברר האמת השיב רבי ישראל שאין לו להשיב על תביעה זו כי כבר השיב עליה ועל התביעות הבטלות שתבע לו אין לו מה להשיבו יותר.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ז סימן ו׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
