תשובות הרא״ש · כלל ק״ז סימן ו׳ (ב׳)

והנה התחלתי בטענותיהם שטענו בולדוליר שר' שלמה הנזכר טען שרבי ישראל עבר בחרמות שהוטלו בוילייאריאל ובאלמעדין שהעידו כל מי שיודע באבדה שאבד ר' שלמה הנזכר ובכלל האבדה היה שטר של י"ב אלף זהובים שהיה לרבי שלמה הנזכר על רבי ישראל הנזכר ואמר רבי שלמה שרבי ישראל עבר על החרם ולא הודה על האבדה ועל השטר מה שהודה אחר כך ואף כשהודה לא היתה ההודאה כתקנה כי לא הודה בפני האנשים אשר ייחדו המוקדמין שיעידו ונמצא שעבר על החרם והוא פסול לעדות ולשבועה כדין עבריינין ור' ישראל השיב על כל דבריו ואמר שבכל החרמות שהוטלו על האבדה ועל השטר בחרמות שידע ושהיה לו להשיב עליהן מן הדין על כלן השיב כהוגן ולא עבר משום חרם מכל החרמות שהוטלו ובדבר הזה האריכו הרבה מאד ושנו ושלשו וגם כי מצאו מגלות עפות אני העברתי על כל דבריהם פעמים שלש ודקדקתי בהם ומצאתי לרבי שלמה טענה וראיה לפסול בה את רבי ישראל כי בדיני ישראל אין להוציא אדם מחזקת כשרותו ולפסלו אם לא בעדות ברורה [ואף אם היה אדם מודה שעבר על החרם לא היה נפסל בכך דאדם קרוב אצל עצמו ואינו משים עצמו רשע גם כי יש קצת אמתלאות מתוך הכתבים שביד רבי שלמה שמקצת חרמות שהיה לו לר' ישראל לפסול את האדם ולהוציאו מחזקת כשרות אינו נפסל אם לא] שיעידו בפירוש ידענו בבירור שהיה פלוני שם כשהטילו החרם בעבור הגניבה והשטר ושידענו ממנו שכבש עדותו ולא אמר כלום ועדות כזו לא מצאתי בכל דבהו רבי שלמה על כן נראה שאין לפסול לרבי ישראל ולהחזיקו בחזקת עבריינין אלא הוא בחזקת כשרות כאשר היה עד הנה ועתה אני חוזר לעיקר הטענות שטענו בפני המוקדמין וגם כי האריכו הרבה בטענותיהם ושנו ושלשו וכללו בתוכם דברי חירופין וגידופים דברים שאין נוגעין בעיקר הדין אני לקטתי מתוכם וסדרתי וחברתי יחד כל הדברים הצריכים לעיקר הדין ואלו הן וגם כי יש בנוסח הטענות המקויימות טשטושין ומחקין הרבה אני מצאתי עיקר הטענות והתשובות שהדין תלוי בהם בלא טשטוש ומחק.