תשובה זה הדין הוי כההיא דסוף פרק קמא דמציעא (כ’) מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו לפי שאינו יודע אם כדברי המלוה הוא שאומר שהפקידו אצלו ושאינו פרוע או כדברי הלוה שאומר שהוא פרוע והפקידו אצלו הילכך לא יוציא השטר מתחת ידו ויהא מונח עד שיתברר האמת או שיתפשרו שניהם שיאמין האחד לחברו בשבועה אבל אם יאמר המלוה ללוה אתה אומר שפרעת את השטר או כולו או מקצתו השבע שהוא כדבריך ויחזיר לך השטר צריך הלוה לישבע שבועת היסת שהוא כדבריו אם הוא טוען שפרע כולו ואם הוא אומר שפרע מקצתו ישבע שבועה דאורייתא ואם אינו רוצה לישבע יחזיר השטר למלוה ואם הוא אומר שאינו רוצה לישבע אבל יביא עדים שהוא כדבריו יתנו לו זמן שלושים יום ואם לא יביא עדים בתוך הזמן יחזיר השטר למלוה וכן אם יאמר הלוה אשתבע לי שלא פרעתיך צריך לישבע שלא פרעו ואפילו אם יש נאמנות בשטר דכיון דאין השטר בידו ויוצא מתחת יד אחר אין מועיל הנאמנות ואם אינו רוצה לישבע יחזיר השטר ללוה וזה הדין עצמו אם מצאו היורשים השטר בבית אביהם אחרי מותו כיון שאין יודעין היאך בא ליד אביהם.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ה סימן ח׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.