תשובה יראה לי שהתוספת הוא של ראובן שהרי לא הקנה ראובן החפץ לסרסור אלא בשליחותו מכרו לקונה ומיד כשקבל המעות זכה בהם ראובן כאלו באו לידו כי בשליחותו קבלם כדאיתא בהגוזל קמא (ק"ב) מחכו עלה במערבא לרבי יוחנן אליבא דרבי יהודה מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל המעות מתקיף לה רב שמואל בר רב סיטראי אי הכי חטין וחטין נמי מי הודיעו לבעל החטין שיקנה חטין לבעל המעות אמר רבי אבהו חטין וחטין כיון דבשליחותיה קעביד יד בעל הבית הוא הרי לך ראיה כיון שקבלם בשליחותו הקנה הקונה המעות לבעל החפץ ואין הסרסור יכול לעכב ומה שאמר לו למכרו בארבעה זהובים היה סבור שלא היה שוה יותר ואפילו היה יודע שהיה שוה יותר ומחמת דחקו צוה למכרו בזול מכל מקום לא כיון להקנות לסרסור אם ימכרנו ביותר ותבא עליו ברכה שעשה שליחותו בנאמנות ומכר ביותר סוף דבר אין לסרסור במותר כלום ויראה שהחפצים הנראים בבית הסרסור שהוא רגיל למכרם אינם בחזקת שלו למשכנם בחובו או במס כמו האשה שנושאת ונותנת בתוך הבית עליה להביא ראיה וכדברים העשוים להשאיל ולהשכיר והסרסור או בעל החפץ נאמנין בשבועתן.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ה סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.