תשובות הרא״ש · כלל ק״ג סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוד ילמדני גוי שיש לו משכון אצל ישראל ואומר שהוא בעשרה זהובים והישראל מוצא בפנקסו ובפתק המשכון ט"ו זהובים אמנם אינו זוכר בבירור על פה אם הוא כך אף אם דעתו נוטה בכך היה אם יכול לישבע על סמך פנקסו והפתק מתוך תשובתך שדקדקת גבי חנוני על פנקסו ופנקס מאן דכר שמיה יראה שכך שכתבת שיאמר החנוני אני מוצא כתוב על פנקסי שנתתי לבנך או לפועליך כך וכך ואינו טוען בריא חשוב כודאי וזה חשוב כחנוני דיש רגלים לדבר ועוד יורני מי שרגיל לכתוב מיד בשעת הלואה המשכון על פנקסו והפתק במשכונו וכן הוא עושה תדיר וגוי תובע ממנו משכון ואומר שמשכנו לו והוא אומר אינו מוצאו ברשותו ולא כתוב בפנקסו ואינו זכור אם הלוהו אם לא אם יכול לישבע שלא משכנו לו אף כי אירע לו פעם אחד שמצא משכון בביתו בפתקא שלא היה בפנקסו ואינו זכור אם הלוהו אם לא מכל מקום משכון זה לא נמצא ברשותו ולא בפנקסו או אם יש לחוש למקרה שמא הלוהו ונגנב מיד מביתו קודם שכתבו ומתוך זה שכחו וזה חששא גדולה
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.