תשובות הרא״ש · כלל ק״ב סימן ד׳

ומה ששאלת הא דאמרינן בפרק הזהב (נ’) מוכר לעולם חוזר עד מתי יהיה זה ועוד איפשר שהאדם דחוק לפי שעה וימכור שוה סלע בדינר מפני דחקו וכשיזדמנו לו מעות יחזיר המקח וכן פעמים שהשער משתנה וכשיראה המוכר שהוקר השער יבטל המקח מתוך דברי רי"ף יתברר כל זה כי הוא כתב אבל מוכר לעולם חוזר מאי טעמא לוקח נקיט מקחו בידו וכל היכא דאזיל מחוי ליה או טעה או לא טעה מוכר ליכא מקחו בידו [אלא] עד דמתרמי ליה זבינא כזבינתיה וידע אי טעה [אי לא טעה הילכך לעולם חוזר עד דמתברר דאתרמי ליה זבינא כזבינתיה וידע דטעה] ולא קא הדר ביה ומזה יש ללמוד כיון דחזרת המוכר לעולם אינה אלא בשביל שאנו תולין שלא נתברר לו טעותו עד עתה הילכך מפני שינוי השער אינו יכול לחזור וגם אם זלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת נוטה שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור כי ידע ומחיל.