תשובה יראה ששמעון יכול לחזור בו כיון שיש כאן ביטול מקח דמה שנתרצה שמעון לקחתו בשומת לוי לא עדיף ממה שאם פירש לו ע"מ על מנת שאין לך עלי אונאה דקיימא לן כרב דאמר יש עליו אונאה אם לא שפירש לו בפירוש חפץ זה שאני לוקח במנה יודע אני ששוה מאתים על מנת שאין לך עלי אונאה [או שאמר מוכר חפץ זה שאני מוכר לך (במאתים) יודע אני שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה] וכ"ש בנדון זה כיון שלא כיון ראובן למכרו ביותר מדמיו ולא שמעון ליקחנו ביותר מדמיו אלא שהיו רחוקין זה מזה בשומת המקח שהיה ראובן מעלה בדמיו ושמעון מזלזל בדמיו וכיון שלוי ימצע המקח ביניהם ויעמידנו על שומת דמיו ולא שיאנה שום אחד מהם ומה שתלה חזרתו משום דלא היה שם קנין זה אינה טענה כיון שמשך החפץ על פי שומתו אין לך קנין גדול מזה.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ב סימן ג׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.