תשובות הרא״ש · כלל ק״א סימן ו׳ (ב׳)

נ"ל דפטור מה' דברים ואף על גב דקיי"ל אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין באונס בין ברצון בין ישן בין ער היכא דהוה אנס גמור פטור כדאיתא בריש פרק המניח (כ"ז) המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור ופריך עלה בגמ' (שם) ואמאי איבעי ליה לעיוני ומיזל ומשני אמרי דבי רב משמיה דרב בממלא רשות הרבים כולה ושמואל אמר באפלה ורבי אלעא אמר לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים אלמא דבאונס כי האי אדם פטור ואמרינן בירושלמי היה ישן במטה ובא חברו וישן אצלו הראשון פטור בנזקי שני ואמרינן בפרק הגוזל בתרא (קי"ב) ובפרק אלו נערות (ל"ד) הניח להם אביהם פרה שאולה וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול היינו לפי הנאתם אבל דמי כל הבשר לא משום דאנוסין היו שלא היה להם לידע שאינה של אביהם ואמרינן בפרק המניח (ל"ב) היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון ונשברה חבית בקורה חייב ואם עמד בעל החבית פטור ואמרינן בפרק שור שנגח את הפרה (מ"ז) אם נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיקו בעל הבית פטור היכא דלא הוה ידע ליה ותניא נמי בפרק המניח (ל"ב) איסי בן יהודה אומר רץ חייב מפני שהוא משנה ומודה איסי בן יהודה ברץ בערב שבת בין השמשות שהוא פטור משום שרץ ברשות ואם היו שניהם רצים והזיקו זה את זה שלא בכונה פטורין וכן בנדון זה נתאבקו זה עם זה מדעת שניהם והזיקו זה את זה שלא בכוונה כי הדבר ידוע כששניהם נתאבקו עיקר כונתם שיפיל האחד את חברו וכשהאחד נותן על חברו אי אפשר לו לצמצם ולכוין שיפילהו בנחת כדי שלא יזיקו כי בכל כחן מתאבקין וכל אחד מכוין להפיל חברו אם יזיקנו ואדעתא דהכי נתאבקו יחד נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.