תשובות הרא״ש · כלל א׳ סימן ח׳ (ד׳)

ויש מחלקין לפי סברתם ואומרים דמתנת שכיב מרע יכול קטן ליתן והבל הוא בידם דחכמים אומרים דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי לכך נתנו חכמים כח להחזיק דבריו בכל חוזק שהיה בריא יכול לעשות בקנין ושטר אבל אלומי דבריו יותר מבריא לא תקנו וגם בכך לא תיטרף דעתו שיאמרו לו שבבריא לא מהני שום קנין עליו לקיום דבר זה והכי אמרינן בבבא בתרא (קמ"ז) בפירוש מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע דליתא בבריא ליתא בש"מ (נראה שפה מקום הקטע שנדפס לעיל בלי שום פשט - ופי' רשב"ם ז"ל שאין ש"מ חמור מבריא אלא דאמירתו במקום קנין הוא והיכא דאין קנין מועיל בבריא אמירת ש"מ לא מהני) וגם הלואתו לפלוני ליתא בשכיב מרע אלא משום דאיכא בבריא במעמד שלשתן הילכך נתינת קטן דלית בה שום קנין בבריא גם בשכיב מרע לא מהני.