תשובה תחלה ראוי לעיין אם מפני שהתנה ופירש בשבועתו שלא תהיה נתרת לעולם אם נאמר שלא יהיה לה התר מאחר שפירש ואחר כך נדון אם מפני שנשבע על דעת המקום וכו' אם יש לו היתר ובאיזה ענין. ונראה שאע"פ שהתנה ופירש שלא תהיה לשבועה זו שום פתח היתר וחרטה ושלא תהיה נתרת לעולם אין תנאו כלום ודברים בעלמא נינהו ויכול לישאל עליה איברא שאם כלל בשבועתו שלא ישאל על שבועתו לעולם שחלה עליו שבועה זו ואין יכול לישאל על השבועה הראשונה מחמת השבועה השנית שנשבע שלא יהא נשאל עליה אמנם גם על השבועה השניה יכול הוא להיות נשאל ומתירין תחלה השבועה השניה שנשבע שלא ישאל על הראשונה ואחר כן נשאל על הראשונה וכמו שכתב זה הרמב"ם ז"ל (בפ' ו' מהלכות שבועות) אבל זה שלא נשבע שלא ישאל על שבועתו אלא שאמר שלא תהיה שבועתו נתרת לעולם דברים בעלמא הם ואין בדבריו כלום וכן כתב הרי"ט אשבילי ז"ל בסוף נדרים ואע"פ שהוא לא הביא ראיה לזה אני אוסיף בה נפך משלי כי נראה לי ראיה גמורה לזה מההיא דאונס שגירש דבפ' אלו הן הלוקין (מכות ט"ז:) דלא משכח ביה מלקות למאן דתני בטלו ולא בטלו שהרי אי אפשר לו לבטל עשה שבו ואתינן למימר כגון שהדירה על דעת רבים ומהדרינן דאפ"ה יש לו הפרה כיון דלדבר מצוה הוא ואי איתא שהוא יכול להתנות בנדרו או בשבועתו שלא יהא לה היתר לעולם לוקמה כגון דאדרה על תנאי זה אלא ודאי משמע שאין תנאי כזה כלום :
תשובות הריב״ש · חלק תקי״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.