אני אומר לפי הנראה שאתה תופס בעקר הלשון האחרון המוזכר בגמ' (בפ"ק דגיטין יו"ד:) ואב"א תני חוץ מכגיטי נשים ושלשון זה חולק עם הלשון הא' שהכשירו אפי' שטרי מתנה מטעם דינא דמלכות' דינא וכ"ה דעת הרמב"ם ז"ל אבל הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכל האחרונים ז"ל סוברין שאפי' שטרי מתנה כשרים משום דינא דמלכותא כל שיש לערכאות הורמנא דמלכא והלשון האחרון לא בא לחלוק אלא לאוקומי מתניתין אפי' בדליכא הורמנא דמלכא ותני חוץ מכגיטי נשים ומ"מ אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל הדבר ברור דשערי צואה כשרים כשטרי מכר שהרי אין השטר עושה הקנין שאם כן מגרע גרע דהא אין שטר לאחר מיתה אלא דבור המצוה עושה הקנין דדבריו ככתובין וכמסורין דמי ואין השטר אלא לראיה בעלמא והערכי נאמן לומר שכך צוה דהא לא מרע נפשי' והוה ליה כשטרי מכר וכ"כ זה בספר ח"מ בסי' ס"ח בפשיטות ומבואר הוא:
תשובות הריב״ש · חלק נ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.