תשובות הריב״ש · חלק תפ״ט סימן ג׳

תשובה נראה שהדין עם הקרובים ואינו יכול לחזור בו דאיברא ודאי דמתחלה אין בית דין יכולין לכוף שום אדם להיות אפטרופא בנכסי יתומים ואע"ג דמצוה קא עביד אין בית דין כופין עליה מדאמרינן במסכת גטין פרק הנזקין (גיטין נ"ב:) גבי שבועת האפטרופין אי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי נראה שיכול הוא להמנע מלהיות אפטרופא אמנם אחרי שהתחיל במצוה וטען בעדם אומרין לו מרוק. וזהו שפי' רש"י ז"ל שם אתי לאמנועי מתחלה מלקבל עליו נראה מדבריו שאם קבל עליו אינו יכול לחזור בו ומ"מ נראה מן התוספתא שלא בקבלה לבד בהודאת פיו בפני ב"ד מבלי שיתחיל להתנהג באפטרופסות יתחייב בזה דמדתניא בתוספתא יכולין לחזור בהן ואין יכולין נחזור בהן ולא תניא כופין אותן ואין כופין אותן משמע שכבר הודו לקבל האפטרופסות ועתה חוזרין בהן ואעפ"כ יכולין הן כל שלא יחזיקו בנכסים אמנם נראה שאם התחילו להתנהג במנויים כמו אפטרופין שאין יכולין לחזור בהן דומיא דפועלין שאם חוזרין בהן משהתחילו במלאכה ידן על התחתונה כדאיתא בב"מ פ' השוכר את האומנין (בבא מציעא ע"ה:) ומאי דקתני בתוספתא החזיקו בנכסים לאשמועינן רבותא דקבלת הנכסים הוי התחלה ואע"פ שלא התחילו להתעסק באפטרופסות יותר מזה וא"כ מי שנתראה בפני ב"ד כמה פעמים כמו אפטרופא וטען בעדם הוי התחלה ונתחייב מעתה לגמור ואף אם נאמר דבעינן חזקה בנכסים ממש כפשט לשון התוספתא הנה בזה האפטרופא שהודה בגוביינת האלמנה אין לך החזיק בנכסים גדול מזה שהרי הוא כאלו קיים במכירת נכסיהם ומה שהחזיקה האלמנה בנכסים מכח הודאתו הוי כמו אם החזיק הוא בהם והגע עצמך אפטרופוס שלא החזיק עדין בנכסי יתומים ומכר מקרקעותיהם והחזיק בהם הקונה מכחו הנאמר שכיון שהוא עצמו לא החזיק בהם שיהיה יכול לחזור בו הא ודאי ליתא אלא עדיף מהחזיק בנכסים והא נמי דכותה היא כיון שהודה בגביית האלמנה ולכן נראה לי שאין האפטרופא יכול לחזור בו. נאם דורש שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת