שאלת שביב מרע שכתב בצואתו בזה הלשון אני מניח שתהיה אשתי נזונת כל ימי מיגר אלמנותה יתר על כתובתה עד כאן. נסתפק לך אם משמעות לשון זה שתהיה נזונת בין תבעה כתובתה בב"ד בין לא תבעה דלעולם לא תפסיד מזונות או נאמר משום דכ"ע לאו דינא גמירי השכיב מרע היה סבור שביד היורשים הוא לפרוע לה כתובתה ושתפסיד מזונותיה ולזה הניח שתהיה נזונת כל ימי מיגר אלמנותה ולא יוכלו היורשים לכופה על זה והאי דקאמר יתר על כתובתה ר"ל שלא יהיו נכללין המזונות בפרעון כתובתה אבל לעולם אם תבעה כתובתה בב"ד תפסיד המזונות דהא לא קאמר יתר על פרעון כתובתה וכיון דיד בעל השטר על התחתונה יש לנו לדון ולבאר הלשון בענין זה. עוד נסתפק את"ל שלכך נתכוון שתהיה נזונת לעולם אף לאחר תביעת כתובתה מעשה ידיה למי אם הן שלה או של יורשים אחר שלא פירש שלא יזכו היורשים במעשה ידיה ע"כ תורף השאלה:
תשובות הריב״ש · חלק ת״פ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.