ואם ראובן זה לא הגיע לרוב שנותיו והוא מבן כ' ולמעלה או שנכנס שלשים יום בשנת העשרים אם ידענו בודאי שלא הביא שתי שערות הרי הוא סריס מאחר שאין לו זקן כלל וקולו לקוי שאינו נכר בין איש לאשה ואשתו לא חולצת ולא מתיבמת דגרסינן בפ' הערל (יבמות פ':) סימני סריס רב הונא אמר עד שיהו כלן ורבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן היכא דהביא שתי שערות בזקן כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כלן כי פליגי בשלא הביא והסכימו כל הפוסקים ז"ל דקיי"ל כר' יוחנן דכיון שאין לו אפילו שתי שערות בזקן סגי בסימן אחד והראב"ד ז"ל פירש דלא בעינן סימן אחר אלא הוא דכיון דאמר רבי יוחנן אפי' באחד מהן כשאין לו שתי שערות בזקן הנה הוא סימן אחד שהרי אחד מסימני הסריס אין לו זקן וכן פירש הרא"ש ז"ל אבל דעת הר"ם במז"ל דר' יוחנן באחד מן האחרים קאמר מלבד סימן הזקן ובנדון זה הרי אין לו זקן כלל ויש לו סימן אחד מסימני סריס שקולו לקוי ודי בזה לדברי כלם. אלא שצריך לעיין בפטור החליצה שנראה מסוגית הגמרא שבפרק הערל שאין נקרא סריס חמה אלא שנראה בו מתחלת לידתו אחד מסימני סירוס כדי שיהא לקוי ממעי אמו כדקתני מתני' שלא היתה לו שעת הכושר דאמרינן התם בגמ' היכי דמי סריס חמה אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כל שלא ראה מעולם שעה אחת בכשרותו מנא ידעי' כלומר שהרי אין סימני סריס נכרין בקטנותו אמ' אביי כל שמטיל מים ואינו עושה כיפה כלומר סימן זה נכר מקטנותו ואע"פ שאין שאר הסימנין נכרין בקטנותו ורב הונא סבר דסימני סריס עד שיהיו כלן ור' יוחנן נמי מודה דבהביא שתי שערות בזקן בעינן שיהיו כלן הכא כיון שזה הסימן נכר מיד ושאר הסימנין נכרין כל א' בזמנו הראשון הוכיח על האחרים שממעי אמו היה לקוי אלא שלא היו ראויין האחרים להכיר סמוך ללידתו ומקשינן בתר הכי וליחוש שמא הבריא כלומר והרי היתה לו שעת הכושר ומשנינן כיון דתחלתו וסופו לקוי לא חיישינן ונראה מסוגיא זו דלא דיינינן לי' בודאי סריס ממעי אמו אלא א"כ היה בו זה הסימן מתחלת לידתו אבל אם מתחלת לידתו לא היה בו סימן זה או שלא נבדק בו איכא למיחש שמא אינו לקוי ממעי אמו ואע"פ שנולדו בו אחר כן סימני סריס ומ"מ ספק סרים הוא דכיון שנולדו בו סימני סריס אחר כן הרי אפשר וקרוב שלקוי היה ממעי אמו ולא היה לו שעת הכושר וכי אמרינן מנא ידעינן היינו לשוויי סריס ודאי אבל בלאו הכי הוי ספק והכי משמע לישנא דמקשינן בתר הכי וניחוש שמא הבריא כלומר ואכתי איכא לספוקי שהיתה לו שעת הכושר ומתרצינן דלא חיישינן להכי כיון שהיה בו סימן זה מתחלתו משמע דאם לא היה בו חיישינן אלמא חששא בעלמא הוא לחומרא שתהא אשתו חולצת ולא מתיבמת וכן כתב הרא"ש ז"ל וז"ל הא דבעינן לעיל שיהא בו סימני סריס משנולד היילו ליחשב כודאי סריס אבל ספק סריס הוי אע"פ שלא נכרו בו סימנין בקטנות ולא נתבררו עד שהגדיל עכ"ל :
תשובות הריב״ש · חלק תע״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
