תשובות הריב״ש · חלק ת״ע סימן ד׳

אבל מה שטען לוי שאף בשאר הנכסים אין לשמעון היבם חלק בעד אחיהם המת מחמת מה שנשארה האלמנה אמם רשאה ושלטאה בנכסים כל ימי חייה בזה אין הדין עמו לפי שהאלמנה לא זכתה בגוף הנכסים מחמת צואת בעלה לפי שאין בלשון רשאה ושלטאה אלא שתהיה כמו אפטרופיא או לכל היותר שתאכל פירות בחייה אבל בגוף הנכסים מיד זכו בהן היורשים שהם שלשת הבנים וכיון שגוף הנכסים ליורשים א"כ אין זה ראוי אלא מוחזק דהא קיי"ל כריש לקיש דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וכדאיתא במסכת גטין סוף פרק השולח (גיטין מ"ח.) ומהאי טעמא אמרינן התם שהבכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל ואע"פ שהיא מכורה ומוחזקת ביד אחר בשעת מיתת אביו מ"מ כיון שהגוף שלו ואין ללוקח בה אלא אכילת פירות עד היובל בכור נוטל בה פי שנים בנדון זה נמי דכותה היא והיינו דאמרי' בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ה:) בעובדא דסבתא דההוא גברא דאמר נכסי לסבתא ובתרה לירתאי והויא לה ברתא ונסיבא ושכיבא ברתא בחיי סבתא ואמרינן התם דלא ירית לה בעל הברתא לסבתא ואמרינן טעמא משום דהוו להו הני נכסי לגבי' בעל ראוי ואין הבעל יורש בראוי כבמוחזק ואמר רבה התם טעמא משום דאי קדמה סבתא וזבנה זבינה זביני כלומר משום דקיי"ל כרשב"ג דנכסי לך ואחריך לפלו' וקדם הראשון ומכר אין לשני אלא מה ששייר ראשון (שם קל"ז.) וכיון שהסבתא זכתה בחייה בגוף הנכסים עד שהיתה יכולה למכרם ולאכול הדמים א"כ הוו להו ראוי לגבי בעל הבת משמע הא אלו לא היתה יכולה הסבתא למכור הנכסים היו מוחזקים לבת ויורש אותם הבעל ואע"פ שבשעת מיתת הבת עדיין היתה מוחזקת בהן הסבתא לפירות. ובנדון זה הדבר ברור שלא היתה יכולה האלמנה למכור גוף הנכסים שהרי לא הניחם לה אלא להיות רשאה ושלטאה בהן בחייה ואפילו באומר נכסי לך כל ימי חייך דמשמע שהם שלו לגמרי במתנה מאחר שאמר נכסי לך אפי' הכי כיון שפירש כל ימי חייך אינו יכול למכור ואין לו אלא פירות לבד ולא דמי לנכסי לך ואחריך לפלוני דהתם הוא שהניח אחר הראשון לאיש זר אבל כשהניח לעצמו או לבניו כגון האומר נכסי לך כל ימי חייך שאחר מות המקבל חוזרים הנכסים לנותן או ליורשיו זה אינו יכול למכור כדאמרינן בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קל"ז:) בעובדא דרב ביבי בההוא דיקלא דאפילו רשב"ג לא קאמר אלא לאחר אבל לעצמו לא כפי מה שפי' שם רבינו שמואל ז"ל וכן כתב שם בבאור הרמב"ן ז"ל ששכיב מרע שאמר נכסי לך כל ימי חייך אין המקבל יכול למכור ואם מכר יורשי הנותן מוציאין מיד הלקוחות ולענין ראוי ומוחזק הויא ליה לגבי יורשין שדה החוזרת ביובל דהוי מוחזק כדאיתא בשלהי פרק השולח (גיטין מ"ח:) ע"כ לרמב"ן ז"ל בחידושיו. ולכן בנדון זה יש לשמעון שני חלקים בנכסים קרקעות ומטלטלין אבל בשטרי הלואות חולק עם לוי אחיו בשוה ואינו נוטל בהם חלק בעד אחיו המת משום דהוו להו ראוי ואין היבם נוטל בראוי כבמוחזק זהו מה שנראה לי בזה וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זללה"ה: