תשובות הריב״ש · חלק מ״ז סימן ד׳

תשובה עדיין יש לספק בנדון זה כי אפשר לומר שהמשנה וגם הר"ם ז"ל לא דברו אלא במי שאומר עליו שהוא קרובו בעת שהוא ראוי ליורשו כגון שהוא אחי אביו ובעת דברו אין לו קרוב יותר ממנו שאז הוא כאלו אמר עליו שהוא ראוי ליורשו אבל בנפתלי זה שאמר על ראובן זה שהוא קרובו בעת שהיו לו בנים ראוים לירש או קרובים אחרי' קודמין לו בירושה אפשר שלא היתה כוונתו על דעת שיירשנו ומילי דכדי נינהו דלא סליק אדעתיה שימותו בניו בחייו או שאר קרובים הקודמין לו ויבא זה ליירש ומילתא דלא רמיא עלי' דאינש אמר לה ולאו אדעתי' דומיא דמאי דאמרינן ביבמות (פ' ב"ש קיב.) גבי נטולה אני מן היהודים לגבי יבם דלא מסקא אדעתה דמת בעל ונפלה קמי יבם וכן נראה מלשון הרמב"ם ז"ל שאמר או שאר היורשין אותו נראה שאם עתה ראויים לירש אותו לא במי שבשעת דבורו אינו ראוי ליורשו וכ"ש זה שהקורבה היא רחוקה עד שאפילו בעירו לא הוחזקה בה. ואף אם נאמר שגם כענין זה יהיה ראוי ליירש שכוונת נפתלי היתה שיירשנו כל שלא יהיו לו יורשים אחרים קודמין לו מ"מ כיון שלא נודע בפרסום ובא להוציא מידי אחר צריך להביא עדים שהוא הקודם בירוש' ואין אחר קודם לו ולא דמי לההיא דמרי בר איסק (ב"מ לט:) שלא הצריכוהו להביא עדים שאין לו אח אחר דהתם מארי הוא ודאי יורש אביו ואם אין לו אח הוא ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי אבל בנדון זה שהקורבה היא רחוקה אין זה ודאי יורש עד שיביא ראיה שהוא הקרוב מכל אדם ועוד שאולי מארי כבר היה מוחזק בנכסי אביו מעת שהלך אביו עם הבן הקטן לבי חוזאי שהוא הניחו בנכסיו ולא היה צריך שיורידוהו בהם ב"ד אבל אחיו הקטן בא להוציא ממנו חלקו משא"כ בנדון זה שזה בא להוציא מיד אחר ע"י ב"ד ויש לב"ד לחוש לכל מה שאפשר שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן כדאמרי' בפ' המפקיד (שם) בעובדא דסבתא היכי נעביד נוקמינהו לנכסי בידה דאחתא דילמ' שכיבה סבתא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן אע"פ שלא היה לנו לחוש לזה שהרי אמרו הניחו זקן או חולה נותנו בחזקת שהוא קיים שלעולם מעמידין האדם בחזקת שהוא חי אלא שכיון שהדבר בא לידי ב"ד והם הנזקקין לדבר יש לחוש לכל מה שאפשר: