תשובות הריב״ש · חלק תס״ח סימן ה׳

הקטן שלא הגיע לשש שנים שלמות אפי' היה פקח וחריף כגדול ויודע בטיב משא ומתן אין מעשיו כלום לפי שלא הגיע לעונת הפעוטות ואין מקחו מקח ואין ממכרו ממכר אפילו במטלטלין ולא מתנתו מתנה ולא מחילתו מחילה והרי הוא כמי שאינו בן דעת כלל וזה מתבאר ממה ששנינו בגטין פ' הנזקין (גיטין נ"ט.) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין ואמרי' בגמ' עד כמה מחוי ליה רב יהודא לר"י בריה כבר שית כבר שבע רב כהנא אמר כבר שבע כבר תמני במתניתא תנא כבר תשע כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לפום חורפיה נראה מבואר שמשש שנים ולמעלה תלוי בחריפותו אבל פחות מבן שש אפילו היה חריף הרבה אינו כלום ועל קטן כזה שהוא פחות מבן שש שנים גרסינן בכתובות פ' אף על פי (כתובות ס"ה:) דרש עולא אפתחא דבי נשיאה אע"פ שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו כשהן קטנים אבל זן אותם כשהן קטני קטנים ועד כמה עד בן שש כדרבי אסי דאמר רבי אסי קטן בן שש יוצא בערוב אמו ומ"מ אף על פי שאין מעשיו כלום במשאו ומתנו ואינו יכול להקנות החפץ במכירה ולא המעות בקניה מ"מ זוכה הוא מדרבנן במה שנותנין לו כל שיש לו מעט הבנה כדאמרינן בגטין פרק התקבל (גיטין ס"ה.) אמר רבא שלש מדות בקטן צרור וזרקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וזהו דוקא במה שנותנין לו משום דאיכא דעת אחרת מקנה אבל ליכא דעת אחרת מקנה כגון במציאה אינו זוכה לעצמו אפי' מדבריהם מן הדין זולתי מפני דרכי שלום כדתנן התם פרק הנזקין (גיטין נ"ט:) מציאת חש"ו יש בהן גזל מפני דרכי שלום: