אבל מטעם אחר נראה דבנדון זה לא הוי רבית קצוצה בין אם יכול הלוה לסלקו בין אינו יכול לסלקו והוא מפני מה שהתנו שאם לא יפרע לו אם הפירות אם הקרן בזמנם שיוחלט הקרקע למלוה וכל שהוחלט הוי מותר גמור למפרע כמו שכתבתי למעלה א"כ אי אפשר לומר שכשאכלן יהיה רבית קצוצה כיון שאפשר לבא לידי התר גמור אלא שאסור מדרבנן לחוד כיון שנכנס לספק ואפשר לבא לידי אסורא דאורייתא אם לא יוחלט לעולם והוי צד אחד ברבית מתחלה ולרבנן דפליגי עליה דרבי יהודה וקיי"ל כוותייהו אסור מדרבנן ואע"ג דמההיא דערכין (ל"א.) משמע דצד אחד ברבית לרבנן אסור מן התורה כמו שאמרו בבית בבתי ערי חומה רבית גמורה היא וכמו שכתבתי למעלה זהו היכא שנתברר הספק לאחר מכן ונתבטל המכר אז הוי רבית קצוצה לרבנן אע"פ שהיה אפשר שלא לבא לידי כך ובבית בבתי ערי חומה לאחר שנגאלו ונתברר למפרע שלא היה מכר היה מן הדין רבית קצוצה אלא שהתירתה תורה כיון שלא התנו הם בפדיון אלא שהתורה צותה בפדיון והתיר הרבית ולרבי יהודה אפילו כשנתבטל המכר הוא מותר גמור כיון שמתחלה כשקבלה היה אפשר שלא לבא לידי כך והיה מותר גמור לדעתו אבל לרבנן מתחלה קודם שנתברר הספק בודאי א"א לומר שהיה רבית גמורה אלא שאסור מדרבנן שלא יאכל הפירות ההם על הספק כיון שאפשר לבא לידי רבית של תורה ואם כן בנדון זה קודם שיתברר הספק אינו כי אם צד אחד ברבית ואינו רבית קצוצה אלא שאסור מדרבנן ולזה אפי' אכל כמה שנים כשעור מעותיו אינו מסתלק מזכות שיש לו בקרקע דהא קיי"ל (ב"מ ס"ז.) דבאבק רבית דאפי' אכל שעור זוזיה לא מסלקינן ליה דכל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא וזה הקונה כשאכלן בתורת אבק רבית אכלן אלא שאם המוכר מחזיר לו עתה מכיסו כל מעותיו הדר הו"ל מה שאכל הקונה רבית קצוצה למפרע ואז יכול להוציאן ממנו בדיינין כמו שכתבתי למעלה בצד הראשון. אבל בברצלונה נוהגין לעשות בענין אחר שהוא מותר גמור ואין בו צד רבית כלל והוא שמוכר לו ביתו לגמרי תחלה בסך ידוע לחלוטין ואח"כ חוכר המוכר מן הקונה הבית ההוא בשטר א' לתת לו מס בכל שנה דבר קצוב וגם לפעמים נותן לו החוכר למחכיר קצת דמים בראשונה מלבד המס שעושה לו בכל שנה ואין המוכר יכול לפדות הבית ההוא בשום זמן ואין ספק שבדרך זה מותר גמור ואפי' למי שאסר חכירי נרשאי אפילו במשכנתא דסורא התם הוא שאין גוף הבית מכור לו לגמרי רק הפירות לבד וחוזר וגובה אותם מן המוכר עצמו והוי הערמת רבית אבל בכאן שגוף הבית מכור לו לגמרי יכול הוא להשכירו או להחכירו אחר כן למי שירצה ואף למוכר עצמו ואע"פ שמתחלה כשמכר לו גוף הבית התנה שיחכירנו לו אח"כ אין בכך כלום כיון שגוף הבית קנוי למחכיר והוא גדול באדנות הבית לעולם יותר מן החוכר זהו מה שעלה בידי בשאלה זו לפי מה שנראה לי מן השמועות :
תשובות הריב״ש · חלק תס״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
