תשובות הריב״ש · חלק מ״ו סימן ג׳

תשובה מש"כ הר"ם ז"ל שיכולין להעיד מצד החזקה ודאי כך הוא שהרי מלקין וסוקלין על החזקות כדאיתא בפ' י' יוחסין (קידושין פ.) וגם בתוספתא מפורש שנים שהיו באין ממה"י אע"פ שמשאן ומתנן ומאכלן ומשקן כאחד מת האחד מהן אין חבירו יורשו ואם הי' נוהג עמו משום אחוה יורשו ע"כ. אמנם אין ספק שצריך שיהי' מוחזק בעירו שזה הקרוב הקודם בירושתו שהרי אפשר שיהי' לו קרוב אחר לירש קודם זה אע"פ שאילו ממשפחתו כגון שאמו היתה ממשפחתו והיתה בת יורשת נחלה ואביו היה ממשפחה אחרת ואיך יורידו ב"ד אלא מי שידעו בברור שהוא קודם לירושה אם בעדות ברורה או בעדות מצד החזקה ומה שהעיד העד האחד אין בו די לפי שאינו כי אם אחד ואין אחר מעיד כמותו שיצטרף עמו וגם הוא אף אם מעיד על הקורבה אינו מעיד שהוחזק שלא היו לנפתלי קרובים ראויין לירש יותר מבני המשפחה ההיא ומה שמעידים שהיו קוראים זה לזה קרוב אין זה ראיה שיהי' מצד האב ואפשר שיהיה מצד האם. ואין שם המשפחה ראיה כי כבר ידעת יש משפחה בסרקס"טה נקראת בני אלעזר וכן בבלינסי"אה וכן במיורקה ושלשתן חלוקות זו מזו אא"כ הוחזקו בעיר שהיא משפחה אחת. ומה שהפקידה האשה קצת הפקדון מידה לראובן אין לדונה בקבל מן האשה יחזיר לאשה שהרי נזכר בתחלת השאלה שהיא הפקידתם בעד בעלה וא"כ הכל הוא מוחזק לבעלה. אמנם איני מבין למה הזכרת בזה הענין תפיסה דמחיים כי מה שנזכר זה בפ' הכותב (כתובות פד.) הוא לפי דין התלמוד דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לא לבעל חוב ולא לכתובה ונחלקו במשנה ר"ט ור"ע אם אינם ביד היורשים אלא הם מלוה או פקדון ביד אחרים אם גובין מהם אם לאו דלר"ט גובין מהם כיון שלא זכו בהם היורשים ולר"ע אין גובין שלעולם הן ברשות היורשים וכן נחלקו אם הם בר"ה או בסימטא ותפסו אותן לאחר מיתה בעל חוב בחובו או האשה בכתובתה דלר"ט מהניא בהו תפיסה וגובין מהם ולר"ע הרי הם ברשות היורשים ואין גובין מהם אא"כ תפסו מחיים דאז זכו בהן לגבות מהם ולא הוי כמטלטלי דיתמי וקיי"ל כר"ע. ומש"כ הריא"ף ז"ל בההיא אתתא דתפסה מלוגא דשטרי הוא דכל דאית ליה מיגו נאמן לומר מחיים תפסנא ליה ודעת הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל דלמזונות מהניא תפיסה אפי' לאחר מיתה ולכתובה דוקא מחיים כמ"ש זה בהלכות (בריש אלמנה ניזונת) וכל זה לפי דין התלמוד אבל אחר תקנת הגאונים ז"ל דמטלטלי דיתמי משתעבדי בין לב"ח בין לכתובה בין למזונות אין אנו צריכין תפיסה לא מחיים ולא לאחר מיתה שאפילו הם ברשות היתומים גובה בין כתובה בין מזונות וכ"כ שם הרי"ף ז"ל וכן הר"ם ז"ל וכל המפרשים ז"ל וכ"ש עתה שכותבין בכתובה שיעבוד מטלטלי אגב מקרקעי שדין המטלטלין כדין הקרקעות אף מדין התלמוד בין ממנו בין מן היתומים ולכן בנדון זה מוציאין מראובן ומגבין לאשה בין לכתובה בין למזונות זהו מה שנראה לי בזה בנחץ מופלג וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: