תשובות הריב״ש · חלק תמ״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מעשה באשה בוגרת והיא כבת עשרים שנשאת ושהתה תחת בעלה ביחוד עמו כדת משה וישראל כמו ה' ושלשים יום ולסוף אלו הימים חזרה וטבלה לנדתה ונתיחדה עם בעלה ותוך ג' ימים מת בעלה ומיד נסתפקה בהריון עד שהגיע זמנה והוכר עוברה ולסוף ילדה בת ונתברר בעדים שמיום מיתת בעלה עד יום לידת הבת יש שמנה חדשים וכ"ב יום והבת גמרו סימניה שערותיה וצפרניה ומתה הבת לכ"ט יום שואלים אם הבת פוטרת אמה מן החליצה לפי שיצא מכלל נפל אם מפני שגמרו סימניה אם מפני שנכנסו לה כ"ב יום מן החדש התשיעי ובזה מקרי כלו לו חדשיו או נאמר שאין כל זה מוציאתה מידי ספק נפל כיון שמתה תוך שלשים יום ללידתה דלא מקרי כלו חדשיו אלא אם כן עברו כל תשעה חדשים שלמים ולכן צריכה חליצה:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.