תשובות הריב״ש · חלק תל״ב סימן ה׳

ולכן בנידון זה אם נודע לכם שעבר על שבועתו במזיד חייבים אתם לנהוג בו כדין מנודה ($) כבר נתבאר שהנדויים לא נאסרו עוד בזמנם מדינא דמלכותא .) להתרחק ממנו שלא לישב תוך ד' אמותיו וכדין מוחרם שלא לישא וליתן עמו כמש"א ז"ל (מ"ק ט"ו.) מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין עמו מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין עמו ומלבד אלה יש לכם לנהוג עמו באותן החומרות שהוא קבל על עצמו כגון פתו פת כותי יינו יין נסך ושלא יזדמן בשלשה ושלא יצטרף בעשרה רצה לומר שלא יהיה הוא ממנין העשרה הצריכין לכל דבר שבקדושה אבל צריך שיהיו שם עשרה זולתו ואע"פ שאין אלו ההרחקות מן הדין לכל מנודה ומוחרם מ"מ הוא יכול לקבלם על עצמו שכמו שב"ד יכולין לענוש ולהחמיר על המנודה לפעמים יותר מדינו כפי צורך השעה כדאמרינן בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן ט"ז.) למאן דאכיל ושתי בהדיה למאן דיתיב בארבע אמות דיליה וכו' כך הוא על עצמו כמו ב"ד ויכול לקבל עליו כל אותן חומרות וכן הוכיחו אותו ויסרוהו והלקוהו ברצועה על שעבר על השבועה אמנם בסתר ובצנעה בפני שלשה או ארבעה ויש לכם להקל בזה יען הצחוק תקיף יצרי' עד שהעובר בו קרוב לאונס דומה למה שאמרו במסכת כתובות (נ"א:) מ"ט יצר אלבשה ורבים מעמי הארץ נשבעו עליו ונוקשו עברו ולא נענשו ולזה ראיתי רבים מן החכמים החסידים הצדיקים נמנעים מלהשביע את המצחקים וכ"ש שיש לכם לעשות זה בסתר אם הוא בן טובים ויהיה בזה בשת ופגם למשפחתו וכ"ש אם הוא בא במסורת הברית ומקבל עליו את הדין וציית דינא וכיון שלקה הרי הוא אחיך ואם הוא מתחרט מרשעו ושב בתשובה בלב שלם ומקבל עליו שלא ישנה באולתו יש לכם להתיר לו החרם והנדוי ולהסיר מעליו עונשם ממה שעבר ואע"פ שלא חל עליו הנדוי ל' יום דהא קיי"ל (נדרים ז':) דאין בין נדוי להפרה ולא כלום וכמו שפסקו הרב אלפסי והרמב"ם ז"ל. ואף לסברת התוספות שפסקו דלאפקרותא עד דחיילא עליה שמתא תלתין יומין השתא לדידן סגי בז' יומי כדאמרי' במו"ק (ט"ז.) דנדוי שלנו כנזיפה שלהם דהיינו ז' וכ"ש שיש לכם להתירו אם יש מכשול לאחרים בדבר כגון שאין הרבים נזהרין בנדויו שבענין זה אין לאחר התרתו כלל אמנם [זה הוא] במה שעבר אבל להבא השבועה וקבלת החרם והנדוי במקומן ובחזוקן תשארנה ואין להם הפרה כלל כמש"כ למעלה. ומה שצריך שתדעו שאין כל שלשה הדיוטות מתירין את הנדר ואת הנדוי אבל צריך שיהיו יודעים קצת בהלכות שבועות ונדרים ושיהיו מן המשכילים והמבינים דכי מסברי להו וסברי כדאיתא במסכת בכורות (ל"ז.) ואם אין ביניכם שלשה בזה הגדר שירצו להיות נזקקין להתירו תצוו עליו שילך למקום חכמים שיתירו לו כדאמרינן בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן י"ז.) גברא רבא כרב יהודה דלישרי לך ליכא הכא זיל לגבי רבי יהודה נשיאה דלישרי לך. שרי קטרין ומגלי רזין יתיר אגודות מוטות עוליכם ובקול תפלתכם יקשיב ויאזין כנפשכם ונפש מזומן למצותכם נאמן אהבתכם יצחק ב"ר ששת זלה"ה: