תשובה נראה מנוסח השטר שהחיוב ההוא נעשה לקונה העזר כדי להעמיד העזר בידו בשופי בלא שום ערעור עליה מחמת המלכות וכן שלא יגיע לו נזק והפסד והוצאה מחמת ערעור שיבא על העזר מצד המלכות לא זולת זה וא"כ נראה שאין החיוב חל עליהם מפני הכרוז ההוא שנעשה שיצא מן העיר מי שאינו קבוע בה מאיזה דת שיהיה כי זה אינו ערעור על העזר כלל לבטלה כלה או מקצתה ונא לטעון כנגדה דבר אבל הכרוז היה תקנת המלך או הממונים בעדו לתועלת העיר כמו שנהוג לפעמים בשנת בצורת או מפני כובד מלחמה ואם יקרה בסבת זה שיגיע הפסד לקונ' העזר אין זה ערעור על העזר אבל הוא הפסד דאתי מעלמא ונסתחפה שדהו הגע עצמך אם המלך יעיר מלחמות על אויביו ולזה העיר סוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא ובסבת זה יגיע הפסד בעזר מפני שלא יבאו בעיר זרים אוכלים ואם היין והבשר ג"כ באים לה מחוץ עתה ימנעו מבא או אם יעלה בלב המלך לבער קוצים מן הכרם ויחייב אנשי דמים אשר למות נמות ואשר לגלות לגלות ואולי מאימתו יגורו אחרים ובשבעה דרכים ינוסו לפניו היאמר קונה העזר שיפרעו לו המתחייבים ההפסד המגיע לו ואף אם יהיו הגולים הנסים רבי המספר זה לא יעלה על לב איש. בנדון זה גם כן אם מצד המלכות נתקן לשמירת אנשי העיר ונכסיהם או לשמירת המזונות שלא יכלו מהר מן העיר שיצאו הנזכרים ואשר אינם קבועים בעיר הדבר ברור שאין זה ערעור על העזר אבל הם תקנות נהוגות להעשות בעתים מזומנות ולכן אין על היחידים ההם חיוב מחמת הכרוז לא מצד שעבודם ולא מצד שבועתם שהרי אין השבועה חלה אלא על החיוב ואם החיוב אין כאן שבועה אין כאן:
תשובות הריב״ש · חלק תכ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.