תשובות הריב״ש · חלק מ׳ סימן ב׳

אח נכבד ומעולה הגיעוני כתבך הראשון הארוך ע"י הפרש והשני הקצר ממנו עם הרץ וגדל צערי מצערכם מתשובת ברכה מעין שבע ומה אעשה ורמוני מאהבי יעצוני לתתה אל בן מטבו"ח הבא ממליאנה בעבור' וגם נשבע אלי כי ב' חזנין היו וגם כת' ליה כבד אנבופילי"א איך הי' צועק עלי ושלחתי לך הכתב ההוא להיות לעד ולאות על התנצלותי ואמנם מה שנפלאת על מה שאמרתי שהמונע אותה אמר שלא כהלכה לא מן ההלכה שבפ' במה מדליקין (שבת לד:) היתה כונתי כי שם אין זכר לדין זה אלא מפני שאף אם יהיה טעם התקנה מפני עם שבשדות הלא גם בי"ט היה להם עם שבשדות כמו שמפורש בסוף ר"ה (לה.) ובפרק בתרא דיומא (עז:) אין צריך לומר אם אין הטעם משום עם שבשדות שלא נזכר זה בדברי שום מפרש ורש"י ז"ל והר"ם ז"ל לא הזכירו עם שבשדו' בתקנה זו אלא שאר העם שבאין כלם לבהכ"נ בלילי שבת ויש מהן מאחרין ועם שבשדות אין מאחרין יותר משאר העם שהרי בתקיעה ראשונה שתוקעין בע"ש הם נכנסין לעיר כמו שמפורש (בפ' במה מדליקין לה:) ואם בספר שלחן מצאת שאין אומרין אותה וכתב זה בלא ראיה אלא מסברתו יותר יש לסמוך על ספר המנהיג שכתב בפירוש שאומרי' אותה שהיה מחברו רב גדול יותר ממחבר הספר ההוא וגם מפני הראיות שכתבתי ואם אין אומרים אותה בבית חתנים ובבית האבל לפי שמתחלה לא נתקנה אלא בב"ה שהיו הכל באין שם ושהיתה בשדה במקום סכנת מזיקין וכן אין מקדשין ואין מבדילין שם ומקצרין בהרבה דברים: