תשובות הריב״ש · חלק ד׳ סימן ב׳

תשובה דע שמי שעבר על כל מצות התורה באונס ואפי' עבד עבודת גלולים שהדין שיהרג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג לא נפסל לעדות וכישראל הוא לכל דבריו כיון שעשה כן באונס ומפני אימת מות נפלו עליו שהרי אין ב"ד עונשין אותו על כך דאנוס רחמנא פטריה מולנערה לא תעשה דבר ואע"פ שבאותן עבירות שהדין בהם שיהרג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג לא קיים מצות ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך וגו' ואם עשה כן בפרהסיא דהיינו בפני עשרה מן ישראל לא קיים מצות ונקדשתי בתוך בני ישראל ועבר על לא תחללו את שם קדשי מ"מ כיון שלא חללו אלא מתוך האונס לא נפסל לעדות כיון שאין ב"ד עונשין אותו וז"ל הגמ' (בפ' זה בורר כו:) עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר בתמיהא עם היות שבעבירה אחת שחייבין עליה מלקות נפסל לעדות כמו שכתב הר"ם ז"ל (פ"י מה' עדות) ועוד כתב (בפ' שני מה' סנהדרין) כל מי שעושה דבר שחייבין עליו מיתת ב"ד באונס אין ממיתין אותו ואפי' היה מצוה שיהרג ואל יעבור אע"פ שחלל את השם הואיל והוא אנוס אינו נהרג שנאמר ולנערה לא תעשה דבר זו אזהרה לב"ד שלא יענשו האנוס עכ"ל. וגם בדיני שמים פטור מן הכרת כמו שדרשו רז"ל בתו"כ מה שנא' בנותן מזרעו למולך ושמתי פני באיש ההוא לא אנוס ולא מוטעה גם הרשב"א ז"ל כתב בתשובה ישראל שהמיר מחמת יראה אע"פ שחטא ישראל הוא ואע"פ שהיה לו ליהרג ואל יעבור מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל מ"מ כיון שמחמת יראה הוא עושה ר"ל מפחד שלא יהרגוהו כיון שאין עליו חיוב ב"ד בשביל כך וכתיב וחי בהם ולא שימות בהם ישראל הם ושחיטתן מותרת ואין אוסרין יין במגען ע"כ: