שאלת הקהל הסכימו לעשות נדר ותקנה שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שום אשה כי אם בידיעת נאמני הקהל ובפניהם ובפני עשרה ואם שמא יעבור ויקדש שלא כנזכר שיהיו קדושיו נפקעין ובטלים ומעתה ובאותו זמן מפקירין הקהל כסף או שוה כסף שיקדש בו ושיהי' מופקר ומבוטל והקדושין יהיו מופקעין והאשה ההיא תוכל להנשא מבלי שום גט ואפי' גט מספק לא תצטרך ונסתפקת אם כח ביד הקהל להפקיר ממון אחרים אפילו ממון קטניהם שאינן כדאי לקיים ולהסכים בתקנה כל שכן ממון הנולדים והבאים מחוץ לדור שם ואף אם יסכים הרב והזקן שבעיר בתקנה אין כח בידם להפקיע קדושין של תורה מטעם כל דמקדש ארעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושיה מיניה שלא נאמרו הדברים אלא אדעתא דרבנן שהיו גדולים בחכמה ובמנין וגם היה בידם כח להפקיר ולהעניש ולהפקיע אבל בזמן הזה שהחכמים נדונין כהדיוטות אין כח בידם להפקיר ממון אחרים כ"ש להפקיע קדושין של תורה ולא נאמר יפתח בדורו כשמואל בדורו אלא להורות על פי התורה אבל לבטל דבר תורה לא. ועוד שזה מעין קנס הוא ואין דנין דיני קנסות בחוצה לארץ כי מה שנהגו הקהלות לעשות תקנות ולשום קנסות ונגבין הוא מפני רשות הנתן להם מצד המלכות דדינא דמלכותא דינא ע"כ תורף השאלה:
תשובות הריב״ש · חלק שצ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.