תשובות הריב״ש · חלק שצ״ח סימן ד׳

ואני אומר בספר המצות כתב הרב רבינו משה ז"ל זה לשונו והמצוה היא שנמנענו מלבעול בלא כתובה וקדושין והוא אמרו יתברך ולא תהיה קדשה מבנות ישראל וכו' והאריך שם בזה וסוף דבריו וזה הלאו כנומר לאו דפנויה לוקין עליו ושם נראה שדעתו שהאשה המתרצית לביאה בלא קדושין היא בלאו הזה זולתי הנבעלת באונס והמפותה בדרך מקרה שזה דבר בלתי מצוי כיון שהיא צריכה אל פתוי אבל המכינה עצמה מדעתה בלא פתוי להבעל לאיש אפילו לאיש מיוחד לדבריו היא בלאו וזהו אסור הפלגש שכתב להדיוט ונראה שמן הלאו הזה אסרה להדיוט בספר שופטים ואע"פ שלא הזכיר שם מלקות כבר הזכירו בספר נשים המיוחד לזה ובדיני המלכים מאן מעייל הדיוט לתמן רק אגב גררא ובאמת כי הוקשה לי לדבריו א"כ מי התירה למלך כמו שהוקשה לך וכי לא ראיתי אז מה שכתב בספר שופטים חשבתי שדעתו שהפלגש היא בקדושין ואין כאן אסור לאו של קדשה ומותרת היתה אז בין למלך בין להדיוט ועוד שאם דעת הרב ז"ל שהפלגש היא בלא קדושין למה אמר שהפלגשים ממנין השמנה עשרה זה הכריחני לומר לדעתו שהפלגש בקדושין ומה שהוקשה לך מת' ילדים (סנהדרין כ"א.) ובנית על קושיא זו בנין גבוה עד שהכרעת כדברי הרב רבינו אברהם בן דוד ז"ל שהפלגשים אינן ממנין השמנה עשרה לו יהי פי' אותה מימרא כמו שחשבת שהיו בני דוד אעפ"כ אינה קושיא שהרי על כרחין מדקאמר בני יפת תאר היו מביאה ראשונה נתעברו דהא לא קאמר בני פלגשים היו ומשום הכי חשיב להו עובדי כוכבים בפ' עשרה יוחסין (קידושין ע"ו:) כדאיתא התם בהדיא ויגיד עליו רעו תמר בת יפת תאר היתה ובודאי מביאה ראשונה נתעברה דאי אחר כל המעשים בת ישראלית היא כאבשלום ואסורה היתה לאמנון וא"כ על כרחין היו ארבע מאות נשים מד' מאות מלחמות בין כל ימיו שהרי אין לבא על שתים במלחמה אחת וזה היה מותר בין למלך בין להדיוט ואין כאן משום רבוי הנשים שהרי לא נשא אותן רק שבא עליהן ביאה ראשונה ושלחן וכן כתב רבינו מאיר הלוי ז"ל אבל לנו פירוש נאה בזה שלא היו בניו אלא בני ביתו או שנתגדלו בביתו ולשון היו לו לדוד כמו הגבורים אשר לדוד וסרה הקושיא. ועוד אם קושיא היא לקשי מר לנפשיה שאם היו פילגשיו שיחדם לו אחר שלקחם במלחמה הרי עבר בלא ירבה לדעת הרב ז"ל שהפלגשים בכלל ועוד דאף בלא קדושין לאחר כל המעשים אשתו היא כדכתיב ולקחת לך לאשה ואמרו ז"ל לקוחין יש לך בה והתורה הקנתה לו כמ"ש הרב רבינו משה בר נחמן ז"ל בפי' התורה שלו וא"כ הרי עבר בלא ירבה אלא דקושיא מעיקרא ליתא. אמנם אחרי שכתב הרב ז"ל בספר שופטים שהפלגש בלא קדושין נראה לדעתו שאסור ההדיוט בלאו דקדשה שהרי היא מכינה עצמה לביאה בלא קדושין והתר המלך לדעתו נראה לי שמתורת משה רבינו לא למדנו מתורת שמואל הנביא למדנו ממה שכתוב בפרשת מלך ואת בנותיכם יקח וכו' וכיון שיש רשות למלך ליקח נשים ופלגשים כרצונו מאשר יבחר שכן כתב בפר' ההוא א"כ לא נחשבה לזונה בשביל זה שהרי מחקי המלוכה הוא זה אדרבה אם היתה מונעת עצמה ממנו היתה עושה שלא כדין ומאי דקשיא לי' למר אדמקשי תלמודא (סנהדרין שם) יחוד מדאורייתא הוא מרמז לקשי על הפנויה ממקרא מלא הא לא קשיא דאמאי דקאמר ברישא מקשי ועוד דהוה מצי לתרוצי מאי על הפנויה על יחוד של פנויה וה"ק גזרו על היחוד של עריות ועל הפנויה ג"כ שתהיה אסורה ביחוד להכי מקשי מיחוד של עריות ואצטריך לתרוצי לישנא דרב יהודה ועוד דהוה מצי לתרוצי דעל ביאת פנויה באונס גזרו וכמעשה שהיה ולא היתה אסורה בלאו שכיון שנאנסה אינה קדשה ואדרבה מהתם קצת ראיה שיש בפנויה אסור תורה דמדקאמר גזרו על יחוד של פנויה משמע דעל ביאת פנויה לא גזרו שכבר היתה אסורה :